ארבע נובלות על אהבה, שבהן תוהה שטפן צווייג על טיבן של דמויותיו הנרתעות מפניה, מאבדות עם הזמן את הזיקה אליה או מבכרות את מימושה בדמיון על פני התממשותה במציאות.
האהבה מתגלה למוזיקאית נחבאת אל הכלים בשם אריקה אוואלד שאפילו לא פיללה לה; היא אורבת בשעות הדמדומים לנער אנגלי מבולבל במשעולי הגן; היא משתקפת מבעד לעיניהן הנרעשות של שתי ילדות, המנסות לגלות את סודה הכאוב של האומנת האהובה שלהן; היא מטרידה בזמן חופשה משפחתית את מנוחתו של סוכן נוסע החושד ברומן שמנהלת בתו המצודדת עם אחד הגברברים המתארחים במלון.
הדרך השונה שבה בחרו כל גיבורות וגיבורי הנובלות לענות לקריאתה של האהבה מתבררת לימים כאירוע מכונן שלאחריו כבר שום דבר לא נותר כשהיה.
מתוך: אהבתה של אריקה אֵוואלד
הימים הבאים הביאו לאריקה רק חרדה וציפייה. בסתר ליבה חיכתה למכתב, למסר בכתב ידו; נפשה ערגה אפילו למכתב שכולו טרוניות קשות ואכזריות ומילים נזעמות. כי היא רצתה סיום, נעילה, משהו שיכסה על העבר וימנע ממנו לזלוג בחשאי אל הימים שלפניה. ואולי יבוא מכתב שבו מילים רכות, מבינות, שיחדרו לנשמתה ויובילו אותה בחזרה לסחרחרת שעות האושר שהורחקה ממנה.
