ספר שירים חדש ומוצלח במיוחד למשורר הישראלי הפורה ישראל אלירז.
"האם יש מילה אחת שתכיל את כל הקורה בינינו? פעם הייתה". מה המילה הזאת? "אהבה"? הספר הזה כותב את האהבה בין איש לאישה ובין שניהם לָעולם. ואהבה זו, כדבר המוטו לספר, גדולה מן האוהב ומן האהובה. כשהיא הייתה, "גם הכלים חדלו להעלות על עצמם את האבק".
לפעמים כך נראה זוג: "חצי תריס מכה חצי חלון כמו קפיץ מלכודת". עין טרוקה. חלק מן האהבה הוא אובדנה. "פעם צברתָ ידע על גופך ליד גופה. עכשיו כלום". הכלום הזה מוליד את השתיקה הרַבּה השורה על הספר. "מה נשאר? מעט. ואנו פונים אליו כאל כלי". הספר הזה הוא כלי של "מה שנשאר".
מתחַשֵּׁק לוֹמַר מַשֶּׁהוּ כַּבִּיר אֲבָל
הַכֹּל כְּבָר נֶאֱמַר בֵּינֵינוּ.
אָז קָרָה מַה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ, פִּתְאוֹם,
שֶׁמַּשֶּׁהוּ גָּבוֹהַּ מֵעָלֶיךָ
מִתְיַשֵּׁב עָלֶיךָ
אַתָּה מִתְקַפֵּל, מוֹצֵא כִּיס, מְחַכֶּה
