שתי נובלות מאת הסופרת והפסיכולוגית הקלינית אסתי הלפרין מימון, המלהטטת בהן על הגבול שבין הכאן והעכשיו למעל ומעבר ורוקמת שתי עלילות מכושפות, שבמרכזן נשים.
שנה מעוברת מלווה את הריונה הבודד, פרי געגועיה העזים של אישה לאהובה, בעוד ברוח שנייה פוקדת רוחה של אישה שמתה את אהובה במרדף רוחות בלתי טיפוסי, רווי תשוקה וגם לא מעט נקם.
הדימוי על הכריכה: סמאח שחאדה
אני מספרת לך סיפור קשה. כמעט נורא. ובכל זאת מספרת אותו, כי אם רק תראה את הדברים דרך העיניים שלי, הסיפור הזה יכול בן רגע להשתנות. אתה ודאי מנחש איך, ואם לא, זה יתבהר לך עם הזמן, אני מבטיחה.
נדמה לי שאני שומעת צעדים, רחש במסדרון, אולי דפיקה בדלת. אולי זה אתה. ואולי זו בעצם השכנה שתולה תמונה מן העבר השני של הקיר. המים הזורמים מטשטשים את הכול. אני חייבת לסמוך על עצמי, היא הרי הבטיחה שאדע. אני שומעת פעמון. אולי אתה מצלצל, אולי אתה מעבר לדלת. ואולי זה פעמון אופניים של ילד שרוכב במורד הרחוב, מרחף ביציבות באוויר.
