ברדודים

"הספר נכתב בעקבות הבנה חדשה שלי את עצמי, ומתוך המפגש עם אחר וחסרונו. משעה שהשירים החלו להיכתב לפני כמה שנים, ועד לרגע שבו הבנתי שאני אוחז בהצטברות נוזלית שנחזית להיות ספר, משהו באקראי הפך לממשי, הבלתי מסוים נעשה לקונקרטי. אני שמח על כך. על עצם ה'יש' הזה, שעכשיו אפשר לכתוב עליו ולספר עליו" – כך הציג המשורר והעורך מיכאל קגזנוב את ספר ביכוריו.

איך כותבים את היעדרה של אהבה? בקובץ השירים ברדודים, היעדר האהבה הופך לחקירת הגוף, הזיכרון והשפה, וליצירה לירית על תשוקה, אובדן, פירוק וכינון מחודש של העצמי. לפנינו יצירה לירית אחת הבנויה מארבעה שערים המרחיבים ומעמיקים זה את זה. מילים, שמות ודימויים חוזרים בגלגולים חדשים, וכל שיר מוסיף בדיעבד רובד נוסף של משמעות לקודמיו, וכך נחשפת האדריכלות הספרותית של הספר.

מאתר הוצאת קתרזיס:
כוחו המרכזי של קגזנוב הוא בלשונו: עברית חושנית, גופנית ואינטלקטואלית, שיש בה רוך וקשיחות גם יחד. השפה אינה רק אמצעי לתיאור הרגש, אלא כלי מחקר בפני עצמו – שמות, צלילים, ניקוד ורווחים נעשים חלק מהמהלך הפואטי. בתוך כך מנהל הספר שיחה עם המקרא וספרות הסוד היהודית, עם ביאליק, קוואפיס, תומאס מאן והשירה העברית החדשה. 

 מיכאל קגזנוב הוא משורר, עורך ספרות ויזם בתחומי התרבות והרוח. עורך האנתולוגיה בלי להישיר מבט – אהבה בשירה העברית בת־זמננו.