סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותפלטיאל ז"ל
מתן חרמוני
"ספר נהדר, עסיסי ואני זכיתי לערוך אותו ולבלות שעות רבות במחצית דמויות מכמירות לב הנעות בין אהבה לספרות ותשוקות קטנות לעוד קצת מאותו עוד קצת", כתב חיים וייס, עורך פלטיאל ז"ל, הרומן השביעי של מתן חרמוני, שגם בו כמה דמויות מעולם הספרות, העיתונות והאקדמיה התל אביבית, שאולי תזהו.
כתב יד שמחברו מת ולא הותיר אחריו עקבות מגיע אל פרופ' ערן ויטנברג, שהוא חוקר בינוני וסופר כמעט מצליח. מקץ עשור מחליט ויטנברג להקים לתחייה את הטקסט הקבור במגירתו, לתת לו לבוש ספרותי עדכני יותר ולהוציאו לאור תחת שמו שלו. הוא לא מעלה בדעתו אילו שדים מן העבר יעלו דווקא בשעה שהספר יתקבל באהדה ויקנה לו את הדבר בו הוא חושק יותר מכל – תהילת סופרים.
"כדרכו של מתן", כתב וייס, "זה ספר סוער על עולמם של ספרים, סופרים ומבקרים. אהבות, קנאות, תככי חצר ועלבונות יש בו בשפע אבל יש בו גם הרבה יותר מזה, יש בו דיון מרתק על כתבי יד, הבעלות החמקמקה עליהם, הפער שבין גניבה, שאילה, עריכה וכתיבה מחדש ועל אזורי הביניים הלא ממופים של הספרות".
מתוך פלטיאל ז"ל
רק אחרי שהרב מטעם החברה קדישא דחק בו, הוא בא ועלה על במת ההספדים. השעה הייתה ארבע אחר הצהריים והשמש באה והתייצבה מעל לברושים שהצלו על רחבת הכניסה. אלומות האור ששלחה ריצדו מעט, שיטו ושוטטו, ולבסוף לכדו את ערן ויטנברג, שהניף את מרפק ימינו כמו גנב שנתפס על חם. הוא מצמץ, ושוב מצמץ, אימץ את גביניו כדי ליצור חרכי עיניים צרים. בתוך כך מעמיקים התלמים שנחרשו מארובת העין ועד הצדעיים כמעט. ככל שהסתגלו אישוניו והתרחבו, והעיניים שבו והתעגלו ופישרו את הקמטים, יכול היה להבחין בבאים.
עוד מידע
מחלקות
פרוזה מקורהוצאה לאור
אפרסמון
פורמט: כריכה רכה
שנת הוצאה: 2026