ראשן הוא ספרו הראשון של עמית מתתיה - רומן אוטוביוגרפי המשלב קטעי פרוזה ושירה שמוליכים את הגיבור מילדותו הכאובה, בישראל ובדרום אפריקה, דרך שירות טראומטי בשייטת 13 ועד לבגרות המאתגרת.
כותב עורך הספר, אלי הירש:
זהו סיפור חיים בצילה של טראומה, ובעצם בצילה של יותר מטראומה אחת, והטראומות האלה, המייצגות קרעים או חורים בזיכרון, מסבירות את המבנה המיוחד, השבור-רצוף, של היצירה. התנודה בין שירה לפרוזה מצטרפת ללא מעט תנודות נוספות שמניעות את העלילה: בין נקודות מבט; בין גוף ראשון לגוף שלישי; בין הגיבור לדמויות שסובבות אותו; בין זמנים; בין ריאליזם לאגדה ובין מציאות לחלום. ולמרבה הפלא דווקא בזכות התנודות האלה והפרספקטיבה הרחבה שהן מעניקות, ראשן הוא ספר קריא ומרתק במיוחד: צריך פשוט לפתוח את הספר ולצלול פנימה – והיצירה סוחפת לתוכה את הקוראים בעוצמה רבה.
אומרים שהמילה הראשונה שלי הייתה "טאקטור". לא אמא, לא אבא, אלא הטרקטור האדום הרועם הוא שהיה מושא הערצתי. גם את פר ההרבעה הענק הערצתי. אומרים שהיו צריכים להחזיק אותי שלא ארוץ לתוך המכלאה שלו במרכז המושב. אמא שלי אומרת שזה עניין מאוד מסוכן, פר הרבעה.
