מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1933 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט. אלו קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, המאירים דמויות משניות ואירועים שוליים.
רדיו בנימין, הספר השישי של ההוצאה העצמאית תשע נשמות, כולל שישה קטעים ששודרו בתוכניתו "השעה לנוער". השפה קולחת ומותאמת לרדיו, ובנימין מציג בהם, כמספר סיפורים מוכשר, את דרך מחשבתו הייחודית.
"בני האדם אף פעם לא בונים עיר שנחרבה בדיוק כפי שהיתה לפנים; הם תמיד רוצים להפיק איזו תועלת מהאסון, ולכן מבקשים לשוב ולבנות את הישן בצורה בטוחה יותר, טובה יותר ויפה יותר מאשר קודם לכן".
"האם נאלצתם פעם לחכות אצל הרוקח ויכולתם להתבונן כיצד הוא מכין מרשם? הוא מניח משקולות קלות ביותר על כף המאזניים ושוקל בדיוק של גרם ועשירית הגרם את כל החומרים והאבקות המריכיבים את המרקחת. כשאני מספר לכם דבר מה בתוכנית הרדיו, הרי מצבי כמצבו של הרוקח. המשקולות שלי הן הדקות, ועלי לשקול בדייקנות רבה כמה להוסיף מהעניין הזה וכמה מזה כדי שהמרקחת תעלה יפה."
![המטפיזיקה של הנעורים [כתבים, כרך א' 1910- 1919]](https://files.hamigdalor.co.il/media/products/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%A8%D7%9A-%D7%90-1910-1919_4UW.jpg)
