יומנה של משרתת, שראה אור בשנת 1900, הוא יומן פיקנטי ונועז המספר את סיפורן המושתק של משרתות אלמוניות; זו ספרות יפה המציגה דיוקן של האצולה והבורגנות הצרפתיות, על טוהר המידות המפוקפק שלהן, ערכיהן הבזויים וחייהן הנלעגים; וזהו רומן חברתי, המשמיע ביקורת נוקבת על החברה הצרפתית הגזענית, ההיררכית והמושחתת.
"ספר לא מוסרי במובן הנאצל ביותר של המלה" מאת אוקטב מירבו, המודרניסט שהקדים את המודרנה, מחבר זיכרונותיו של חבר.
היום, 14 בספטמבר, בשלוש אחר הצהריים, במזג אוויר קריר, אפור וגשום, הגעתי למקום החדש. בשנתיים האחרונות החלפתי שנים־עשר מקומות עבודה. ואני לא מדברת על המקומות שבהם עבדתי לפני כן. אין סיכוי שאצליח לספור אותם. אח! אני יכולה לומר בגאווה שראיתי חדרים ופרצופים, ונשמות מלוכלכות... בלי סוף.
