אח לתנים הוא אחיו הצעיר של פליטי אור- קודמו לסדרת שכנים של הוצאת אפיק שעסק בעטלפים. הספר החדש עוקב בזהירות ובאהדה אחר שכנינו המייללים, התנים הזהובים, דרך הספרות, האמנות והמפגשים הישירים בינינו ובינם.
התנים הם חיות בר, והם מגיעים אל ערינו מפני שהצרנו את צעדיהם ולקחנו מהם את המקומות שבהם חיו אלפי שנים. אנו מבחינים בהם: זנב חומק בין בניינים בלילה, יצור הדומה לכלב, יללה פתאומית הנשמעת מקרוב. הספר נועד להציג לפנינו את קרוביהם הרחוקים של ידידינו הטובים ביותר, הכלבים, ולהציע יחס ידידותי גם לבעלי חיים מרשימים אלה, שכנינו.
עירית דרוב מקדישה את שנותיה האחרונות לתצפית ולצילום של תנים. מאיה ויינברג היא משוררת, וטרינרית וחוקרת עטלפים. דרור בורשטיין הוא סופר, משורר, מסאי ועורך, מלמד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים.
הוא יקבל את פניך בידיים מושטות. המחווה לא ברורה. ברכת שלום? הרגעה? רגליו יהיו רגלי אדם שזופות, רגליים שהלכו ימים רבים מתחת לשמש חזקה. הוא יהיה יחף, עוטה שַׂלְמָה קצרה, שדגם קשקשים לה. ראשו יהיה ראש תַּן. אוזניו יהיו גדולות, שחורות, כשני פתחים של מערות, אבל יבקע מהן כמו אור זהב. כשעוד חיית וראית תן חולף ליד נחל הירקון, ממהר להיחבא, או דרוס בשולי כבישים בגליל, נזכרת לפעמים באֵל־התַּן הזה.
אבל עכשיו אין יללה נשמעת, מפני שאין תנים במקום שאליו אתה הולך. כשהאל־התַּן יקבל את פניך, יהיו פיו ופיך סגורים, ואם תישמע יללה, היא תהיה היללה שלך, והיא לא תבקע ממיתרי הקול.
הוא יוביל אותך במורד הנילוס אל הארץ האחרת, ורק אז תבין מדוע ראית אותו שוב ושוב ליד קָנים ומים.
