סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותזה שהיה כאן קודם
אורי לברון
ברומן השלישי של אורי לברון, מיוצרי הסדרה המדרשה, שוקע יוני נבות, יועצו ואיש סודו של ראש הממשלה, בתרדמת עקב תאונה. כשהוא מתעורר הוא מגלה שנמחקו מזיכרונו 25 שנים. מבחינתו הוא בחור צעיר ומלא תוכניות, המאוהב עד מעל הראש במלצרית שנקראת עמית.
הרופאים מבטיחים לו שזכרונו ישוב אליו בתוך שלושה חודשים, אבל הוא אינו משוכנע שהוא רוצה בכך. הוא מתעב את האיש שהפך להיות - יועץ פוליטי ועורך דין חלקלק, חובב שעוני יוקרה שלובש רק חולצות לבנות. אין לו מושג איך הפך לאיש הזה. המוח של יוני נבות הוא כספת סגורה שמכילה כמה מהסודות השמורים במדינה, זאת הסיבה שעל חדרו בבית החולים שומרים אנשי שב"כ ולרופאים ניתן חלון הזדמנויות קצר כדי לשקם את זיכרונו. אבל יוני נבות רק רוצה ללכת לים, למצוא את עמית ולהבין מה לעזאזל השתבש בדרך ואיך יוכל לתקן את האיש שהפך להיות לפני שזכרונו ישוב אליו.
זה שהיה כאן קודם הוא רומן מתח פסיכולוגי, העוסק בבחירות של אנשים, בקשרים שבין הצמרת הפוליטית לתא המשפחתי ובשאלה אם אנשים בכלל מסוגלים להשתנות.
מתוך זה שהיה כאן קודם
הנה מה שקרה קצת לפני שהעולם שלו נמחק.
השעה הייתה שלוש לפנות בוקר, סוף משמרת עמוסה ורועשת באינטרפול. המקום כבר היה ריק מלקוחות. יוני עמד מאחורי הבר וניקה את משטח השיש השחור והארוך במטלית ספוגה באלכוהול תשעים אחוז. הלילה היה תורו לסגור את המקום.
כך עבדו מהיום שהקימו את הבר — בימים שבהם יוני פתח משמרת, יותם סגר, ולהפך. יותם קבע את סידור העבודה הזה, הוא גם מי שראיין את העובדים, ניהל את הכספים, את הקניות, את המטבח ובחר את המוזיקה. גם הרעיון לפתוח בר היה שלו. יוני התלבט במשך יום והסכים. למה לא, בעצם? אפשר להירשם לאוניברסיטה גם בשנה הבאה. הוא לקח על עצמו את נושא האלכוהול ולמד את העבודה תוך כדי מזיגת משקאות איומים, מתנסה על בשרם של האורחים הראשונים. כאלה היו מאז ימי בית הספר היסודי — יותם יוזם ויוני מצטרף ומתאים את עצמו, משלימים זה את זה באופן לא שוויוני.