שתי נובלות פרי עטה של המשוררת והסופרת אילה בן לולו, המתארות שלבים שונים בחניכתו של העצמי. הספר רואה אור בסדרת רוח צד, המיועדת לספרים שחורגים מהנתיבים המוכרים של הספרות העברית העכשווית.
בנובלה הראשונה, המשתלה, צעירה בודדה מגיעה לעבוד במשתלה הממוקמת בשולי כביש ראשי. שם היא פוגשת גבר זר ובלתי מפוענח, ונלכדת בסבך של תשוקות המחפשות פורקן. יחסיה עמו הם מסכת של שתיקות, הזיות ושברים, הד לעולמה שלה.
במרכזה של הנובלה השנייה, מוגבל, ניצבת חיילת צנומה בעלת חלומות גדולים, המשמשת כמזכירתה של קצינת שלישות תמהונית. היא מחפשת את דרכה בייאוש בחצר האחורית של צה"ל, מושלכת מתפקיד אחד למשנהו, מגורשת מבסיס לבסיס. ההוויה הצבאית מטעינה את היומיום השביר במתעתע ובמסויט.
השכם בבוקר לבשה רונית אפללו מכנסוני ג׳ינס קצרצרים וחולצת לייקרה שנצמדה לחזה הגדול והלכה למשתלה, אחיה ראובן סידר לה שם עבודה. המשתלה היתה בקצה הכביש המהיר המוביל אל העיר הגדולה. בכיסה היו חמישה שקלים וקופסת סיגריות טיים, את השקלים שמרה לנסיעת אוטובוס אחרונה ולכן הלכה ברגל. היו אלו ימות סוף הקיץ, מעבר לתעלה שבתוכה צעדה נמשכו פרדסים ריקים מפרי. היא עצרה להצית סיגריה ומצצה אותה כדי לעמעם את תחושת הרעב. התעלה היתה מלאה בפסולת והיא עלתה ממנה אל שולי הכביש, נזהרת שלא לעבור את הפס הצהוב המסמן אותו. מכוניות ואוטובוסים עמוסי עובדים אל העיר הגדולה חלפו על הכביש.
