נער מסוגר ואימו המתה משוחחים זה עם זו. הנער, שהתייתם בחטף, לא מוזכר ברומן בשמו. אימו, סמדר גרינברג, היא משוררת מלנכולית, אשר מתגלה לפנות בוקר מתה במיטתה, ללא סיבה נגלית לעין. הנער יוצא לחיפוש עמוס יצרים וכאב אחר סיבת מותה של אימו ואחר סיבת חייו שלו, ובין השניים מתפתח דיאלוג, שהוא כתב אשמה כשם שהוא שיר אהבה.
שמעון צימר בורא בספרו התשיעי על שפת חור שחור עולם דחוס, אפל, טעון מיניות פרוורטית, וככל שנמשכים פנימה, מגלים את החוקיות המאפיינת חורים שחורים: אי אפשר להינתק מהם.
