בז'יברני, עם קלוד מונה

מארק אלדר

שם מקור: À Giverny, chez Claude Monet

תיאור:

בסדרת שיחות מרתקות בביתו בז'יברני, הצייר האימפרסיוניסט ופורץ הדרך הגדול קלוד מונה (1926-1840) חושף את עצמו לפני ידידו הסופר חתן פרס גונקור מארק אלדר (1933-1884) ומדבר באינטימיות משוחררת ושובת לב על עצמו, על חבריו האמנים, על אמנות הציור, על יצירותיו ועל תפיסת עולמו. מן הדפים עולה דמותו המורכבת של מונה, שגרם למהפך בתהליך של יצירת האמנות העכשווית ובישר בדרכו המקורית את לידתה של האמנות המודרנית.

 

בביקורת בעיתון "הארץ" כותבת רות אלמוג: "הספר מומלץ בחום לכל אוהב ספרות אמיתי ולאו דווקא כפי שאפשר היה לחשוב - לחובבי ציור בלבד. חלק מן הקסם שלו יש לזקוף לזכותה של המתרגמת המצוינת אביגיל בורשטיין, שהשכילה לחולל כאן פלא בלשון רעננה כל כך, המעבירה את יופיו של הגן ואת יופיו של האיש לעברית נהדרת."

 

"בז'יברני, עם קלוד מונה" הוא פלא נוסף מבית היוצר של ההוצאה העצמאית נהר ספריםאל הספר מצורף לוח תאריכים הפורש את חיי מונה על פי התפתחותו וכן סוף דבר מרתק מאת אורי דינור. 

כך זה מתחיל:

"האמן שולף מכיסו את שעונו:

- עשר וחצי, הוא אומר, בוא נלך לראות אותן: הן כבר פתוחות.

אנחנו יורדים בשביל הראשי, פוסעים תחת עצי אשוחית משופעי צל. מרבדים אווריריים של אירוסים משתרעים מימין ומשמאל, ובשמש הם נדמים לטללים סגלגלים. בכל אשר תביט נחבאת האדמה מתחת לפרחי ציפורן, רודודנדרון, פעמוניות ונוריות. ורדים מסתערים על גזעי העצים ועל קשתות המטפסים, צונחים בחינניות בצליל מפתיע ומלהיטים את האוויר. יש לחצות את השביל ואת מסילת הברזל, זו שעליה אמר קלמנסו: "קלוד מונה, זה שבגנו יש לו מסילת ברזל...!" הנימפאות צומחות באזור נפרד בשולי האחו שעל גדות הסן.

הנימפאות, כמו האנשים היפים, אינן נוהגות להשכים קום; על השמש לבוא ולהפציר בהן. הן נפתחות בעזרת אצבעותיה הזהובות של הקוסמת, לצללים אינן מתמסרות. בערב השמש סוגרת אותן, בזו אחר זו, בעודה שוקעת מאחורי אמירי העצים. האין זה נושא נפלא למשורר? – משורר האתמול, שכן כיום דוחקת המכונית את מקומו של הפרח – בתולות מים מפשילות את הינומתן הטהורה אך ורק למבטה הלוהט של השמש!"