בדף המלצות מתחדש ומתעדכן זה, מבחר ספרים שעליהם נכתבו בשבועות האחרונים כתבות, ביקורות או סקירות במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות בעריכת אלעד זרט ובחלקים נוספים של העיתון.
קצת היסטוריה:
ידיעות אחרונות הוא הנפוץ ביותר מבין העיתונים הנמכרים בישראל. ב-1973 החליט עורך העיתון דב יודקובסקי להקים תחרות למעריב והנהיג כמה חידושים בעיתון, בהם מוסף ספרותי גדול שיצא כחוברת נפרדת. זיסי סתוי, שערך במשך כשלושה עשורים, בשליש האחרון של המאה העשרים, את מדור הספרות של העיתון שהיה חלק מהמוסף לשבת, סיפר בראיון עיתונאי: "לפני כן היו רק שני עמודים לספרות שערך אשר נהור במוסף לשבת. אחר כך ערך את זה בועז עברון, ואני קיבלתי את זה ממנו ב-73". סתוי נתן במה ליוצרים חדשים ובלתי מוכרים, בצד טיפוח יוצרים ותיקים, בהם המשורר אבות ישורון, מן הבולטים במשוררי הדור הקודם ששיריהם נדפסו במוסף. לאחר פרישתו של סתוי מהתפקיד, החליפה אותו הסופרת שולמית גלבוע שהיתה ב-2004 לעורכת הראשית של המדור.
בסוף שנת 2007 עבר המדור מהמוסף לשבת של ידיעות אחרונות למוסף הבידור 7 לילות, החלטה שעוררה סערה-זוטא בקהילה הספרותית. קבוצה של אנשי ספרות - בהם דויד גרוסמן, חיים באר, א"ב יהושע, זהר שביט ונתן זך - מחתה על השינוי המתוכנן וחתמה על עצומה שהופנתה אל ראשי ידיעות אחרונות. המחאה לא הועילה. דווקא בקרב אנשי ספרות וביקורת מן הדור הצעיר נתפש השינוי הזה כצעד מתבקש וחיוני. "קצת מוזר שאנשים הספיקו לגבש דעה כה נחרצת לפני שראו את המוצר החדש", אמרה בראיון עיתונאי העורכת החדשה של המדור, מאיה בקר. "אם הם יחכו קצת, אולי הם יגלו שהפרנויה היתה מוקדמת. מי שבאמת אוהב ספרים צריך לשמוח מהמהלך הזה, שיעניק למדור יותר בולטות, יותר נפח, יותר קהל. ובאופן כללי, החלוקה הזאת בין מוסף בידורי למוסף אליטיסטי היא שמרנית וריאקציונית. כאילו הבחירה היא בין 'רציני ומכובד' ובין 'קליל ונחות'. השידוך בין הספרות למוסף הפוליטי הוא פתרון היסטורי עתיק יומין, ואין סיבה לקדש אותו. '7 לילות' הוא זירה הרבה יותר טבעית למוסף ספרים. נראה לי הרבה יותר נחמד לצרוך ספרות לצד מוסיקה ואמנות, מאשר לצד תמונה של בנימין נתניהו".
בקר ערכה את המוסף בהצלחה וזכתה להערכה רבה, עד שפוטרה בשנת 2021. באתר העין השביעית מסופר כי בעקבות ההחלטה על פיטורי בקר שיגרו כותבי המדור ומבקריו - יוני ליבנה, אריק גלסנר, ענת עינהר, שרון קנטור, איה אליה, איתי זיו, אלי הירש, יעל נעמני, אלעד בר-נוי, אנה זטרברג ורונן טל - מכתב מחאה לעורך ידיעות אחרונות, נטע ליבנה, ובו הביעו חשש לעתידו של המדור. אליהם הצטרפו סופרים, משוררים ומוציאים לאור, בהם הסופר מאיר שלו, כותב קבוע בעיתון, חיים באר, אורלי קסטל-בלום, הלית ישורון, נעה ידלין, ניר ברעם, שמעון אדף, רוני סומק, נורית זרחי, אגי משעול, אלי עמיר, צרויה שלו, סייד קשוע, גלילה רון-פדר, אילנה ברנשטיין, דרור משעני ואהרן שבתאי. ליבנה השיב במכתב משלו, בו הסביר כי הפיטורים נבעו מקיצוצים בעקבות משבר הקורונה, וכי "הפרידה ממאיה איננה פרידה מהמדור, והשאלה 'מה יעלה בגורלו' כלל לא עומדת על הפרק". הוא הבטיח כי המדור ימשיך להופיע כסדרו, וכתב הספרות של העיתון, אלעד זרט, יהיה גם עורך המדור.
נכון לשנת 2023, ספרות ותרבות - מוסף הספרות המורחב של העיתון בעריכת אלעד זרט, כולל ראיונות, מסות נרחבות, פרסום יצירות וביקורות על ספרים, וזוכה להערכה רבה מאוד בביצה הספרותית.
