ספר שיריו הראשון על עמיחי חסון - משורר, תסריטאי ובמאי קולנוע - הוא שיטוט עדין בין שבילי חיים מנוגדים אך שלמים של ילד, נער, גבר, בעל ואב ישראלי, אותו בורא חסון באמצעות עברית השואבת מהמקורות, מבית הכנסת, מהגלות ומהישראליות, ומועררת מבט עמוק של חסד וחמלה.
"אמי מתבוננת בתמונות של ורמיר
כפי שהיא מביטה בעולם:
חסד יוצא מעיניה
לרכך את הבד
להגביר את האור
להיטיב את השמיכה."
(מתוך השיר 'עונג שבת', ע"מ 69)
