הוצאת נהר ספרים מגישה בפנינו, לראשונה בעברית, את נאום ההגנה המעמיק ומכמיר הלב של נלסון מנדלה, במשפט בו נשלח לכלא למאסר עולם בעוון בגידה במדינתו. לב לבו של
כתב ההגנה נוגע בשאלת ההתנגדות האלימה והלגיטימיות שלה. באמצעות סיפור חייו האישי והפוליטי, פורש נלסון מנדלה את הקונפליקט המרכזי שחווה כפעיל מרכזי במאבק לשחרור עמו מן האפרטהייד והגזענות. תבונתו של מנדלה כמוביל שינוי חברתי ניכרת בכל אות ומילה בספר חשוב זה, המשקף את תולדות מאבקו האוניברסלי והנצחי של האדם למען כבודו וחירותו.
"בימי נעורי בחבל טְַרְנְסקַיי נהגתי להאזין לסיפורים על ימים עברו מפי זקני השבט.[1] חלקם נסבו על הקרבות שניהלו אבותינו כדי להגן על המולדת. שמות כמו דִינְגָנֶה, בְַּמָּבָטה, הִיְנְטָסה וָמָקָנה, סְקּוְנְגִטי וָדָלִסיֶלה, מוֹשּוֶאשּוֶאה וסֵקוּקוּנִי נישאו בגאון, כמו נישאה תהילת האומה האפריקנית כולה. קיוויתי אז שיזדמן לי לשרת את עמי ולתרום את תרומתי הצנועה למאבקו לחירות. זה היה המניע בכל מעשי הקשורים בהאשמות שהועלו נגדי בכתב אישום זה.
באומרי דברים אלה אני חש שעלי לדון בפירוט וללא דיחוי בשאלת האלימות. מקצת הדברים שהועלו בבית המשפט עד כה בעניין זה הם נכונים, ומקצתם אינם נכונים. על אף זאת, אינני מכחיש שתכננתי מעשי חבלה. לא עשיתי זאת בקלות דעת או בפזיזות ולא מאהדה כלשהי לאלימות, אלא מתוך הערכה מפוכחת ושלווה של המצב הפוליטי שנוצר לאחר שנים של עריצות, של ניצול ושל דיכוי עמי בידי הלבנים."
