בספר נוסף בפרויקט המבורך של תרגומי אונורה דה בלזק של הוצאת נהר ספרים אנו מוזמנים לקרוא - לראשונה בעברית - שני סיפורים מתוך "סצנות מהחיים הפוליטיים" מהקומדיה האנושית של הסופר והמחזאי הצרפתי הפורה: אפיזודה בימי טרור וארוחת ערב אינטימית.
הסיפור המרכזי, אפיזודה בימי טרור, הוא סיפור מתח היסטורי המתרחש בתקופה של טרור – למחרת ה-21 בינואר 1793, היום שבו הוצא להורג המלך לואי ה־16. כאשר הפחד שולט בכול וערכי יסוד כאמון בין אנשים ונדיבות לב פסו מן העולם, צועדת בסמטה אפלולית אישה הלבושה כנזירה. היא מרגישה שמישהו עוקב אחריה, מחישה את צעדיה, מגיעה מפוחדת ליעדה ומקבלת חבילה קטנה. הגבר האלמוני שעוקב אחריה ממתין באפלה.
כותב העורך ראובן מירן: "זוהי תמציתו של סיפור המתח הזה, שעניינו ההתנהגות האנושית בתקופה של טרור, כלומר של לחצים על־אנושיים, של פחדים וחרדות קיומיות, ושל הניגוד בין יצר ההישרדות וחובת המוסר, האצילות ונדיבות הלב, רגשות הרוחשים עדיין בליבם של בני אדם גם אם הם סמויים מן העין. גם כאן מתגלה גדולתו של בלזק כמי שאין שני לו בהבנת מורכבותו של טבע האדם על כל הניגודים שהוא מכיל: התליין בא לבקש כפרה על הוצאתו להורג של הקורבן".
ב־22 בינואר 1793, בשמונה בערב לערך, ירדה גברת זקנה, בפריז, ברחוב התלול המסתיים לפני כנסיית סן־לוֹרָן, בפוֹבּוּר סן מַרְטֵן. שלג רב ירד במשך היום וצעדיה נשמעו אך בקושי. הרחובות היו שוממים. החשש הטבעי למדי שהשרה השקט גבר בשל הטרור שתחתיו נאנקה אז צרפת; לכן הגברת הזקנה עדיין לא פגשה איש; ראייתה המוחלשת זה זמן רב לא אפשרה לה להבחין במרחק, לאור הפנסים, בכמה עוברי אורח מפוזרים כצללים על הדרך הרחבה של פובור זה. היא הלכה לבדה בדרך השוממה, באומץ, כאילו גילה הוא קמע העשוי לשמור עליה מכל פגע. כאשר הגיעה לקצה רחוב המתים, נדמה לה שהיא שומעת צעד כבד ותקיף של גבר שהולך אחריה. היא העלתה בדעתה שאינה שומעת רעש זה בפעם הראשונה; היא נבהלה מכך שעקבו אחריה וניסתה לצעוד מהר יותר ולהגיע אל חנות מוארת היטב, מקווה שתוכל לאמת באור את החשדות שאחזו בה.
