פגישה מקרית בעיירת נופש בין הסופרת האמריקאית וילה קאתר, מעריצתו של פלובר, ובין אחייניתו האהובה של הסופר הצרפתי הגדול מניבה סיפור אנושי מרתק ומספקת ידע רב על היצירה הגאונית של פלובר מפיה של מי שהייתה הנפש הקרובה ביותר אליו – אחייניתו קרולין.
ראה אור לראשונה ב-1933 בשם A Chance Meeting.
במשך כל שנות יצירתו הטובות ביותר הייתה לו בביתו, לצידו, או בטווח נוח להתכתבות, מישהי בעלת קרבת דם, צעירה ונלהבת ממנו, מישהי שהבינה כליל מה הוא עושה; שיכלה אפילו להרגיש את האיכויות הגבוהות של כישלונותיו. האם יש מצב משמח יותר לאיש של מילים? כמה כותבים מצאו אוזן קשבת אחת בין בניהם ובנותיהם?
יתר על כן, קרולין הייתה בתה של אחותו של פלובר, שאותה אהב במסירות נפש. הוא לקח אותה, עוד כשהייתה תינוקת, לביתו בקרואסה שבו חי עם אימו הזקנה. איזה אושר לאדם גלמוד של מילים ולגברת זקנה, שתהיה להם תינוקת לטפל בה, הבת הקטנה של הבת האהובה!
