הספר עוסק בהשוואה בין חשיבתם של פסיכואנליטיקאים כגון פרויד, קליין וביון, לבין תפיסת העולם הבודהיסטית. מן הצד הבודהיסטי הספר סוקר את הזרם של הבודהיזם המוקדם (תרוואדה) וכמו כן את נקודת המבט של הזן-בודהיזם. אך ספר זה אינו עוסק באינטגרציה בין מזרח ומערב, או ביישומים של החשיבה הבודהיסטית בפסיכותרפיה, אלא בהנחות יסוד מטא-תיאורטיות. השאלה המרכזית הנתונה להשוואה היא על אודות צמיחה מנטלית והקשר בינה לבין אמת.
