"בעולם שבו ממשלות מחזיקות בעמדות אנטי־מדעיות, מכחישי המדע תופסים עמדות מפתח, עימותים בין המדע והדת מתנהלים בלי שום צורך, והתהום בין מדעי הרוח למדעים המדויקים הולכת ומעמיקה, סיפורו של גלילאו משמש, בראש ובראשונה, כתזכורת רבת עוצמה לחשיבותו של חופש המחשבה", כותב מריו ליביו במבוא לגלילאו ומכחישי המדע – ביוגרפיה המביאה פרשנות מרעננת, נהירה ומאירת עיניים על חייו והישגיו של אחד המדענים הדגולים והמרתקים ביותר בתולדות האנושות.
מריו ליביו, אסטרופיזיקאי בעל שם בינלאומי ומחבר ספרי עיון רבים, שופך בספר אור חדש על תגליותיו של גלילאו ועל קריאת התיגר שלו מול מכחישי המדע.
כאסטרופיסיקאי, דמותו של גלילאו ריתקה אותי מאז ומתמיד. אחרי ככלות הכול, לא זו בלבד שהוא היה אבי האסטרונומיה והאסטרופיסיקה המודרניות — האיש שהפך מקצוע עתיק יומין לאשנב אל סודותיו העמוקים ביותר של היקום ואל נפלאותיו נוראות־ההוד — אלא הוא גם נעשה סמל למאבק על חופש אינטלקטואלי.
באמצעות סידור פשוט של שתי עדשות קבועות בשני קצותיו של גליל חלול, חולל גלילאו מהפכה בהבנתנו את הקוסמוס ואת מקומנו בו. נדלג מעל ארבע־מאות שנה, ונמצא את נין־ניניו של הטלסקופּ של גלילאו: טלסקופּ החלל הָאבּל.
במשך עשרות שנות עבודתי כמדען עם האבּל (עד 2015) נשאלתי לא אחת לדעתי, מה הִקנה לטלסקופּ האבּל את מעמדו האיקוני כאחד המיזמים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של המדע. זיהיתי לפחות שש סיבות לפופולריות של האבּל.
