ספר-אמן, בעברית ובאנגלית, המבוסס ברובו על התערוכה של נורית ירדן מ-2005, Home Cooking. נורית ירדן נולדה בישראל, 1959. גדלה בפריז ובתל אביב. בוגרת המחלקה לצילום בבצלאל בירושלים. מנחה ומרצה לצילום. הציגה בתערוכות יחיד רבות והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בישראל, באירופה ובארצות הברית. חיה ועובדת בתל-אביב.
כתבה על הספר שירה סתיו, הארץ:
[הספר] בנוי כקולאז' של כמה סדרות צילומים השזורות זו בזו ושל חומרי ילדותה - מתכוני האם ותמונות שצילם האב בנסיעות משפחתיות לחוץ לארץ. כוחם העיקרי של התצלומים המשפחתיים עולה לא בדיוק מהם עצמם, אלא בעיקר מן הרווח הלבן שבינם לבין הכותרת שהצמידה להם ירדן. כך, מתחת לתמונה של ילדה בלונדינית (אולי ירדן עצמה) מופיע הכיתוב "לא ילדה"; מתחת לתמונות האם מופיע הכיתוב "אשתו של ד"ר ירדן"; מתחת לתמונת ילדה קטנה במשקפיים - "innocence, incest, no sense". כך הולכת ונרקמת רשת של רמזים על פגיעה אינססטואלית מצד האב, רמיזה שחוזרת ועולה גם מהטקסטים המצורפים לספר, ברשימתה של האוצרת טלי תמיר ובראיון של הצלם שוקה גלוטמן עם נורית ירדן.
מתוך הטקסט של טלי תמיר המלווה את הספר:
"נורית ירדן מעניקה בנדיבות מתנה אינטימית: 'שש ארוחות גורמה מתוך קופסת המתכונים שירשתי מאמי'. אמה, שאותה היא מכנה 'אשתו של ד"ר ירדן', הייתה טבחית מעולה, אמנית המטבח, שארוחותיה היו שם דבר בקרב מכריה וידידיה, ובעזרתן טוותה סביב שולחן האוכל המשפחתי קורים של התמכרות לעינוג הקולינרי ולנחמה שהוא מביא עמו. לאחר מותה ירשה הבת את המתכונים של האם, אך במקום להיכנס למטבח, לקשור סינר לגופה ולהמשיך במסורת המפוארת, בחרה להעתיק את מתכונת הידע הנשי והטעם הטוב לתוך תבנית של ספר-אמן, והניחה בכל עמוד - ממש כמו שכבות הפְּריקָסֶה בתנור - שכבות של טקסט, דימוי ומילה. בתחתית ה'סיר' היא הניחה מילה - כותרת - המתפקדת כמו העדשה מתחת לערימת המזרונים שעליה ישנה הנסיכה: 'עוקצת', מטרידה ומדירת שינה, כמו הייתה גרגר פלפל חריף בתוך לפתן מתוק...
"היא מערבלת את חומריה הוויזואליים בדייקנות ובמיומנות ורוקחת מהם 'פארפה' קטלני משלה: כמו בסרט המוקרן בקצב איטי, תמונה אחר תמונה, מחלחל שילוב סמוי בין משפחה ומיניות, בין חינוך מושלם לניצול ובין אמון וביטחון לשבר וחשד... ירדן הופכת את שש ארוחות הגורמה לסכימה כוללת המציגה שישה מבטים מורכבים על הבית פנימה ועל היחסים בתוך מוסד המשפחה."
