קולנוע ותודעת המציאות

"תיאוריות של איינשטיין הופכות בו לסצנות קולנועיות, נוסחאות מתמטיות הופכות למופשטות, הפרימיים מנותחים כמו אטומים ויש המון דלתות נסתרות שנפתחות למטאפיזיקה ולחוויות שמתלכדות לגילויים מפתיעים", כתבה מרלין וניג על ספרה קולנוע ותודעת המציאות, ובו מסות על הקשר העמוק בין קולנוע לפיזיקה, מתוך היבטים פילוסופיים נבחרים.

כיצד נוכל להיחלץ מצפייה פסיבית לצפייה אנרגטית מלאת תשוקה, וכיצד באפשרותנו להפוך כל סרט, אפילו כזה המכונה ״רע״, לחוויה מיטיבה? תשובות מקוריות לשאלה בספרה של וניג, המציע בחינה חדשנית להשפעת המחשבה, הרגש והתודעה האנושית במהלך הצפייה. הוא מתבסס על מחקרים מתחום הפיזיקה והפילוסופיה, ובמלותיה: "רוחות רפאים של פילוסופים קמות בו לתחייה, צלמים הופכים בו למשוררים ומקבלים המלצות והפניות קריאה לניוטון".

הצילום על הכריכה: סבין וייס