פסיכיאטריה ומטאפיזיקה מתמזגות בספר שהיה לקלסיקה של ספרות "העידן החדש", שבו מתאר ד"ר בריאן ל. וייס את התעוררותו הרוחנית הבלתי צפויה, בסיפור אמיתי הממחיש את התנסויות הנשמה בתקופות חיים שונות, ומאיר את נושא הישארות הנפש מזווית חדשה.
ד"ר וייס עבד בפסיכיאטריה מסורתית, עד שנכנסה למשרדו מטופלת שסבלה מפחדים עמוקים וגם ניחנה בכושר היזכרות יוצא דופן, והוא נדרש לחרוג מהמסגרת התיאורטית המוכרת לו. בספר הוא מתאר את שלבי הטיפול בה בשיטה של רגרסיה היפנוטית – שחזור גלגולים, שבמהלכם היא חווה טראומות משמעותיות מתקופות רבות של חייה הקודמים ונרפאת כליל.
במהלך אחת מישיבות ההיפנוזה, מופיעים מדריכים רוחניים העובדים איתה בתקופה שבין החיים. כאן הסיפור מגיע לשיאו, כאשר וייס מגלה שלמדריכים אלה מסרים מדויקים על בנו המת ועל תכליתו בחיים. ד"ר וייס חווה שינוי יסודי בדרך טיפולו, באמונותיו ובהתייחסותו לחיים ולמוות, שבעקבותיו הפך למטפל, מרצה ודמות מובילה בתחום התרפיה באמצעות גלגולים קודמים.
אני יודע שלכל דבר קיימת סיבה. ייתכן שבשעה שמתרחש אירוע אין אנו מסוגלים להבין את סיבתו, אך עם חלוף הזמן ואם נתאזר בסבלנות, תתגלה הסיבה בפנינו.
כך היה במקרה של קתרין. פגשתי אותה לראשונה בשנת 1980. היא היתה אז בת 27. קתרין סבלה מחרדות, מהתקפי פאניקה ומבעתים (פוביות), והגיעה למשרדי בבקשת עזרה. אמנם תסמינים אלה ליוו אותה מילדות, אך בשנים האחרונות הם הפכו חמורים יותר ויותר. בכל יום מצאה את עצמה משותקת יותר מבחינה רגשית ומסוגלת פחות לתפקד. היא היתה מלאת אימה ומדוכאת.
באותו זמן, בניגוד לתוהו ובוהו של חייה, זרמו חיי שלי על מי מנוחות. היו לי נישואים טובים ויציבים, שני ילדים צעירים וקריירה פורחת.
נדמה היה שחיי זורמים להם בנתיב ישר למן ההתחלה. גדלתי בבית אוהב. הצלחה אקדמאית באה לי בקלות, ובשנתי השנייה באוניברסיטה כבר החלטתי להיות לפסיכיאטר.
שנים של מחקר מדעי אימנו אותי לחשוב כמדען וכרופא והוליכו אותי בשבילים השמרניים הצרים של מקצועי. פקפקתי בכל דבר שאותו לא ניתן היה להוכיח על פי השיטות המדעיות המסורתיות. הייתי מודע לכמה מהמחקרים בתחום הפארא-פסיכולוגיה, שנערכו אז בכמה אוניברסיטאות בכירות במדינה, אך הם לא משכו את תשומת לבי. העניין נראה לי מפוקפק ביותר.
אז פגשתי בקתרין. במשך שמונה-עשר חודשים השתמשתי בשיטות תרפיה קונבנציונליות כדי לסייע לה להתגבר על תסמיניה. כאשר אלה לא עזרו, ניסיתי היפנוזה. בסדרה של מצבי טראנס נזכרה קתרין באירועים מ"גלגולים קודמים", ואלה נתגלו כגורמים לתסמינים שלה. היא היתה גם מסוגלת לשמש כצינור מידע מ"ישויות רוחניות" מפותחות ביותר, ובאמצעותן גילתה רבים מסודות החיים והמוות. בתוך חודשים קצרים נעלמו התסמינים שלה, והיא שבה לחייה, מאושרת ושלווה יותר מאשר אי-פעם.
דבר בעברי לא הכין אותי לכך. כשהחלו אירועים אלה להתרחש, הוכיתי בתימהון מוחלט.