"רציתי לכתוב גיבורה אמיצה וחכמה שמתעמתת עם קשיים עצומים ונחושה להצליח בעבודה שאיש לא מאמין שהיא יכולה לה", כתבה הסופרת הבריטית פ"ד ג'יימס, שכבר היתה מוכרת בעולם בזכות סדרת הבלש על המפקח דלגליש כאשר ראה אור ב-1972 הספר לא עסק לאישה, ובמרכזו דמות חדשה ולא ידועה, נערה אבודה בשם קורדליה גריי.
גריי מגיעה למשרדה ומגלה שמעסיקהּ, בֶּרני פּרַייד, מוטל על שולחנו בשלולית דם. פתק שהשאיר מסתיים במילים: "הורשתי לך את העסק, תודה ובהצלחה". מה תעשה צעירה בת 22 בסוכנות בילוש? זה לא עסק לאישה, אומרים לה כולם, ואילו היא נחושה לשמור על מפעל חייו של ברני ולהציל את כבוד האיש שבחר למות על שולחן עבודתו.
החקירה הראשונה גדולה על מידותיה; עליה לחקור את נסיבות מותו של סטודנט צעיר מקיימברידג', לשאול מי רצה שימות ומה מסתירים חבריו לכיתה, אביו ואהובתו. הגבולות מיטשטשים במהירות. קורדליה מזדהה עם הקורבן, מתגוררת בבית שהוא מת בו, חיה מחדש את רגעיו האחרונים. ייתכן שהיא תגלה מי הרוצח, אך האם תצליח לשמור על שפיותה?
בבוקר מותו של בֶּרני פּרַייד — או אולי למחרת בבוקר, כי ברני מת בזמנו החופשי ולא חשב שראוי לציין את המועד המשוער של מותו — הגיעה קורדליה למשרד באיחור של חצי שעה, בגלל תקלה בקו בייקרלוּ על יד תחנת לאמבֶּת'־צפון. היא יצאה מן הרכבת התחתית באוקספורד סירקוּס אל אור השמש של יוּני, מיהרה לחלוף על פני קונים משכימי קום שסרקו את חלונות הראווה של דיקינס וג'ונס, צללה לתוך הרעש הצורם של רחוב קינגלי ופילסה לעצמה דרך בין המדרכה החסומה ובין העומס המנצנץ של מכוניות בכביש הצר. היא מיהרה בלי סיבה הגיונית, כפי שידעה בעצמה, רק מתוך אובססיה לסדר ולדייקנות. לא נקבעו שום פגישות; לא הוזמנו לקוחות לריאיון, לא היה שום תיק בטיפול, אפילו לא דו"ח סיכום שצריך לכתוב.
