"כשהימים והלילות מרופפים אחיזה, השירים מוצאים את המשוררות, והן נותנות לנו את המילים להפריד בין המאורות [...] ספר חדש ונהדר. הוא מלא בפחד ואומץ ומוזיקה", כתבה נטעלי גבירץ על באמת – ספר השירה השלישי של המשוררת, העורכת, המתרגמת והמבקרת נָוית בראל, הרואה אור בסדרת ריתמוס לשירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
כך כתבה על הספר בראל בעמוד הפייסבוק שלה:
זה ספר השירים החדש שלי. תשע שנים לא פרסמתי אף ספר. רוב השירים כאן נכתבו לפני הטבח והמלחמה, אבל יש בהם אימה, סכנה ודחק. ישנה גם פואמה שנכתבה על פי תהום, בכמה קולות, בלי געגועים ובלי אכזבות. לא הצבתי בספר את העבר כניגוד להווה, ובכלל אין מוקדם ומאוחר בספר, רק רצף של מחשבה, ובתוכו עבר מתגלה בהווה והווה מתקיים בעבר. השמיים אז לא היו גבוהים יותר, גם האוויר לא טהור יותר. לנפש היו אותן הבקשות, אבל הצער השתנה והעברית התפוררה כמו פת לחם יבשה. לפעמים שמעתי רק צלילים, כאילו מלמולים מתוך שינה, לפעמים חשבתי שהעברית מרמה אותי, מציעה לי דברי תעתועים, מצפצפת לי כאילו היא ציפור גוססת בכלוב. רציתי רק לייצר מבנה, להרכיב תחביר, לכתוב כפעולה של חשיבה, להתבונן בראי השבור של המציאות, בתנועתה הבלתי מוגדרת של התודעה, לממש את הבריחה שלי אל עבר האחר כחירות, לקשור מחדש את הצלילים. ביקשתי להצליח ולחשוף את ההתנגדויות שהעולם מציג מולי. כתבתי כי אני קודם כל קוראת, ולכן תמיד לומדת ספרות, את המיתוס, את מושגיו, וכל שיר שלי הוא חוטר קריאה. לא לעצמי כתבתי, כתבתי כדי שיקראו. כדי שאתם ואתן תקראו.
הציור על הכריכה: טלי יאלונצקי
חשבון
כַּמָּה פְּעָמִים חָשַׁבְנוּ שֶׁנּוּכַל לְהִתְחַמֵּק מִן הַמָּוֶת?
לֹא הָיָה לָנוּ עֹדֶף, לֹא הִפְנֵינוּ עֹרֶף, בְּאֹרַח נֵס,
יָדַעְנוּ, מֵתוּ לָנוּ גַּם שְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים וְגַם שְׁנוֹת הַשְּׁלֹשִים.
הָעוֹלָם קוֹרֵס. רוּחוֹת מִתְחַמְּמוֹת וְהוֹלְכוֹת, מִלִּים חֲדָשׁוֹת
הִמְצִיאוּ אֲנָשִׁים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים וְגַם לֹא הָיִינוּ
רוֹצִים לְהַכִּיר. מַטְבְּעוֹת הַלָּשׁוֹן נִשְׁכְּחוּ. זָרִים
אָכְלוּ בְּשַׂר פָּרוֹת, נִדְחֲפוּ אֶל מִתַּחַת לִמְנוֹרוֹת, אוֹר יְקָרוֹת
נִתַּז מֵעֵינֶיךָ כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מַזָּל, יֵשׁ לָנוּ
הַרְבֵּה מַזָּל. סָפַרְנוּ בְּיַחַד אֶת שְׁלֹש הַנְּשִׁימוֹת
וְיָדַעְנוּ שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹם שֶׁדַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט
וּמִמֶּנּוּ בָּאוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
