מבחר שירים מתוך אפקט הפרפר, ספרו האחרון של מחמוד דרוויש (2008-1941), שראה אור בשנת מותו, ובו מעין סיכום של חיי דרוויש, ואולי גם דברי פרידה מהם.
דרוויש מזוהה יותר מכל עם השירה הלאומית הפלסטינית, אך בספריו המאוחרים יש מקום נרחב לשירה אישית ולנושאים פילוסופיים כלל אנושיים. נושאי הליבה של שירתו – הזיכרון, הגלות, הגעגועים למולדת – אינם נעדרים מאפקט הפרפר, אך לצדם נוכחים ביתר שאת האוניברסליזם, החילוניות ואהבת החיים שבשירתו.
מבחר השירים מהספר, שליקטה ותירגמה עפרה בנג'ו, מנסה לשמור על טון זה: יצירות קטנות בעלות אופי אישי מצד אחד, ושירת מחאה מצד אחר; קטעי הגות המציבים מראה מול האדם בן החלוף, ולצדם התבוננות ברגעים קטנים של פשטות וחדווה – אהבה, יין, מוזיקה, טבע – המעניקים טעם וערך משלהם לחיים.
קיץ וחורף
אֵין חָדָשׁ. הָעוֹנוֹת כָּאן שְׁתַּיִם:
קַיִץ מְמֻשָּׁךְ כִּצְרִיחַ מִסְגָּד בְּאַפְסֵי אֶרֶץ
וְחֹרֶף כִּנְזִירָה בִּתְפִלָּה כְּנוּעָה.
וְאִלּוּ הָאָבִיב מְסֻגָּל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו
רַק בְּעֵת קַבָּלַת פָּנִים: בְּרוּכִים הַבָּאִים
לַעֲלִיַּת יֵשׁוּ.
אֲשֶׁר לַסְּתָו,
הוּא אֵינוֹ אֶלָּא בֵּית הִתְבּוֹדְדוּת
לְהַרְהֵר בּוֹ עַל מַה שֶּׁכְּבָר נָשַׁר מֵחַיֵּינוּ,
בַּדֶּרֶךְ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵינוּ.
אִם כֵּן, הֵיכָן שָׁכַחְנוּ אֶת הַחַיִּים? שָׁאַל הַפַּרְפָּר
כְּשֶׁחָג סְבִיב הָאוֹר
וְאַחַר כָּךְ נִשְׂרַף בִּּדְמָעוֹת!
