חרסים הוא לקט בעריכת הלית ישורון מתוך הארכיון של אבות ישורון, שמסר בשעתו למכון גנזים. קטעי שירים, פתקים, מכתבים ומחשבות מן השנים 1932–1991 - כולם טיוטות שנותרו בניירותיו ולא נכנסו לספריו. הספר כולל גם תמונות מכתבי היד.
יש לראות בטיוטות חלק בלתי נפרד מגוף עבודתו של ישורון. הן מאירות באור בהיר את המנגנון הנפשי שלו, ממחישות עד כמה לא היה שום חיץ בין האדם הכותב לאדם ביומיום. השירה היתה נשימה ספונטנית. היא עומדת על קצה הלשון, ויותר מכל פעולה לשונית היא פעולה של חיים, גם כאשר המוות הוא הנושא שלה.
הִתְחַלְתִּי לֶאֱסֹף כָּל פִּסַּת נְיָר מִכָּל מְגֵרָה מִכָּל פִּנָּה
שֶׁהָיֻ שָׁם חֲבֻיִּם הֲגָהֹת וְכַדֹּמֶה וּבְתוֹךְ כָּךְ קְרָאתִים מֵחָדָשׁ.
הַנְּיָרֹת מְקֻפָּלִים וּמְחֻבָּלִים בַּחֲבִילֹת סְגֻרִים וְנֶחֱזִים
לְעֵינֵי עַצְמָם. כְּמוֹ כֶּלֶב שֶׁנָּבַח כָּל הַיֹּם וּבַלַּיְלָה נִרְדָּם בְּאֵיזֶה
שֶׁהֻא מָקֹם וְנֹבֵחַ מִתֹּךְ הַשֵּׁנָה מִין נְבִיחַ (לֹא נְבִיחָה).
עֹד שֻׁרֹת וּמִלִּים שֶׁעָזַבְתִּי אוֹ לֹא הִשְׁלמְַתִּי. אוֹ אֻלַי הָיֻ וְנִמְצְאֻ
בְּשִׁירִים וְלִי רַק נִדְמֶה שֶׁלֹּא. הַחֲבִילֹת תִּשָּׁאֵרְנָה סְגֻרֹת.
וּלְאַחַר שֶׁאֶמְסְרֵן, מִי ידֵֹעַ מָתַי וּמִי יִפְתַּח אֹתָן.
הגלגל הגדול, 1985
אַל תִּתְּנֵנִי קֶרֶן קְצַרְצָרָה
הַנִּדְחֶקֶת בֵּין הָעֲנָנִים בְּעִלָּבֹן,
אֶלָּא תְּנֵנִ פַּס רֶשֶׁף
מִשֶּׁמֶשׁ אֶל שׁמֶֶשׁ.
נובמבר 1990, טיוטת ״לא אהיה״
הַנֶּפֶשׁ קָשָׁה
כְּמוֹ סֻלְיָה
שֶׁכָּל הַנַּעֲלַיִם
הֹלְכֹת עָלֶיהָ.
דצמבר 1989
הַלּוֹ יְרֻשָׁלַיִם!
כָּאן תֵּל אָבִיב.
תֵּל אָבִיב? אֲנִי צָרִיךְ יְרֻשָׁלַיִם.
מֵאַיִן אַתָּה מְדַבֵּר?
אֲנִי? מֵאֵילַת. אֲנִי צָרִיךְ יְרֻשָׁלַיִם.
אֶפֶס שְׁתַּיִם.
יַא אַלְלָה.
לְהִתְרָאֹת.
ד סיון תשמו, 11 יוני 1986
מֶטֶאוֹרִים נוֹשְׁרִים בְּלִי הֶרֶף
מִן הָעֵצִים לָאֲדָמָה. זֶה דוּ שִׂיחַ
מַתְמִיד בֵּין הָעֵץ לְבֵין
הַקֵּץ.
1978, משוער