סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותאת המוות את רוצה לראות בעיניים
אורית וולפיילר
מירי רוכשת להוריה החולים "בובה מטפלת" וחוזרת לבית ילדותה עם הבובה, עזר כנגדה. מכאן ואילך דברים יוצאים משליטה. מערכות היחסים הנוצרות בין "המטפלת החדשה" לבין ההורים מובילות להתרחשויות מפתיעות, גם בין מירי לבין הבובה, שמקבלת עצמאות בנוכחותה.
מופע דרמטי מכמיר לב, השזור בפעולות היומיום ובקטעי זיכרון מן העבר של ההורים - והכל בעברית שכמעט מסרבת להתיישר אל קו תחבירי מקובל. הלשון חוגגת את פראותה ומופרעותה, ומצטרפת אל העלילה המשפחתית בספרה השני של אורית וולפיילר, בעריכת סמי ברדוגו.
מתוך את המוות את רוצה לראות בעיניים
היתרון הכי גדול בשביל מירי בְּלעבוד בספריה העירונית הוא שעובדים, מה שנקרא, מפוצל. זה אומר שבחלקים הכי גדולים של היום מירי לא נמצאת לגמרי לבד, כמו שהיא מאוד לא אוהבת. זה גם אומר שבאותם החלקים של היום היא לא צמודה לאנשים, כמו שגם את זה היא מאוד לא אוהבת. מירי מרוכזת בעבודה שלה. אתה נמצאות שאר העובדות והאנשים שבאים לשאול ספרים, שבהתנהלות שלהם מסביבה הם מדמים לה את הקצב והשגרה של החיים בחוץ.
הן ארבע נשים בסך־הכל שעובדות בספריית המבוגרים, מחלקת עיון והשאלה. שלוש הספרניות הן היחידות בחיים של מירי, חוץ מההורים שלה שכבר זקנים והמטפלת שלהם, הפרסייה, שגם היא כבר לא צעירה.