סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"הרבה ספרים יצאו לי, אבל הפעם רק לאט לאט אני מבינה מה זה, מה כתבתי. חשבתי שאני כותבת על בריאות, חולי, חיים, מוות. זה התחיל אצלי באמת מאשפוז נוראי. אבל בדיתי את הדמות הזאת של ההומלס [...] ולאט לאט הבנתי שזה ספר שמדבר על החיים, איך חיים אותם" – כך סיפרה בראיון עיתונאי הפסיכותרפיסטית, הסופרת והמו"לית שולה מודן (2025-1944), עם צאתו לאור ב-2024 של הרומן השני והאחרון שכתבה למבוגרים, בהשראת חוויותיה מאשפוז ממושך בבית חולים בימי הקורונה.
לאחר ימים ארוכים של בידוד, גיבורת כל יום בולע שמש מרגישה שהיא מוכרחה לברוח מבית החולים. היא חומקת אל האוויר הצח, מתיישבת על ספסל, שם היא פוגשת הומלס. הוא כותב לה שיר על פיסת נייר, ומזמין אותה לבקר גם למחרת. השניים ממשיכים להיפגש בלילות, ולאט לאט פורשׂים זה לפני זו את חייהם. העולמות הפנימיים הייחודיים שלהם נחשפים, הידידות המפתיעה גם מולידה הרפתקאות יוצאות דופן, ומלמדת את מי שחשבה שכבר ראתה הכול עד כמה גמישה היא נפש האדם.
בחמש וחצי בבוקר פרצו לשנתי.
התעוררתי בבהלה מהאור שנדלק בחדר, ומבִּרְכַּת 'בוקר טוב' שנשמעה בקול תרועה. כף יד חזקה לפתה את זרועי, שרוול מתנפח התלפף סביבה, אצבע זוחלת לעבר הדופק. חשתי אצבעות מחוספסות שתאמו את הצעדים, ועיניים קודרות העיפו מבט במדחום שצפצף מפי. אחות. רשמה מה שרשמה בגיליון וחמקה מהחדר, מותירה אחריה עקבות ריח של סיגריה. הכול לכבודו של לחץ הדם.
מוכרחים למדוד עם שחר, לפני שהוא בורח.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים