תרגום חדש, עדכני ומצוין של לי עברון לקלסיקה של צ'רלס דיקנס, המוגשת בשני חלקים בסדרת הרפקתה של הוצאת אוקיינוס, שפנתה לסופרות וסופרים וביקשה מהם לבחור ולתרגם ספר שאהבו כילדים.
"כמו הורים רבים, גם בתוך ליבי יש לי ילד המועדף עליי מכולם, ושמו הוא דייוויד קופרפילד", כתב דיקנס בהקדמה למהדורת 1867 של הספר האוטוביוגרפי ביותר מכל ספריו, שראה אור ב-1850 לאחר שפורסם בהמשכים חודשיים, ומביא את סיפור חייו של דייוויד קוֹפֶּרפילד, מילדותו הענייה והאומללה ועד לבגרותו ולגילוי הייעוד שלו כסופר מצליח.
דייוויד נולד ב–1820 במחוז סַאפוֹק שבאנגליה, שישה חודשים לאחר מות אביו. שנותיו הראשונות עוברות עליו באושר יחסי בחברת אימו האוהבת אך השברירית וסוכנת הבית טובת הלב פֶּגוֹטי. אבל כשדייוויד בן שבע אימו נישאת בשנית, למר מֶרְדְסטוֹן קר הלב, וחייו של דייוויד מתמלאים תלאות ומהמורות. אף שחלקן קשות מנשוא, דייוויד מתחשל בזכותן ומצליח למצוא את מקומו בעולם. בתחנות חייו השונות נקרים בדרכו טיפוסים ססגוניים ובלתי נשכחים, כמו חברו לספסל הלימודים ג'יימס סְטירְפוֹרְת, דודתו מטילת האימה בֶּטסי טְרוֹטְווּד, הנוכל החלקלק אוּרַיָה היפּ, והסוכן הדלפון וילְקינְס מיקוֹבֶּר - אחת הדמויות הקומיות הנפלאות ביותר בספרות.
אם אני עצמי אתגלה כַּגיבור של חיי, או מישהו אחר ימלא את התפקיד הזה - הדפים האלה יעידו. אתחיל את סיפור חיי בתחילתם של חיי וארשום שנולדתי (כפי שסופר לי, ואני מאמין) ביום שישי, בשתים־עשרה בלילה. צוין שהשעון החל להכות, ואני התחלתי לבכות, בעת ובעונה אחת.
בגלל היום והשעה של הולדתי, הכריזו האחות ועוד נשים יודעות ח"ן מאזורנו שגילו בי עניין רב חודשים לפני שהייתה אפשרות להכיר אותי באופן אישי, ראשית שנגזר גורלי לסבול ממזל רע כל חיי, ושנית ששמורה לי הזכות לראות שדים ורוחות; שתי מתנות המורעפות, כך האמינו, על כל תינוק ותינוקת הנולדים לקראת השעות הקטנות בלילה שבין יום שישי לשבת.
בנוגע לטענה הראשונה אין צורך שאכתוב כאן דבר, כי תולדות חיי הן הראיה המובהקת ביותר להתגשמותה או להפרכתה של התחזית. אשר לסעיף השני של הסוגיה, אעיר רק שאם לא בזבזתי את החלק ההוא של ירושתי עוד בינקותי, הרי שעדיין לא קיבלתי אותו. אבל אינני מתלונן כלל וכלל על גזֵלת הרכוש הזה ממני, ואם מישהו אחר נהנה ממנו כרגע, הוא מוזמן בכל לב להחזיק בו.
