ילדה בת 14 מאמינה שסגן מנהל בית הספר מאוהב בה. הם מקיימים ביניהם קשר סודי. הדברים שהוא עושה בה קשים, אבל המכתבים שהוא כותב לה מנחמים. עד שהם מתגלים.
אשה בת 41 חיה את חייה הטובים, המלאים. היא אמא לשניים. יש לה קריירה משגשגת ובעל אוהב. יום אחד היא מחליטה לחזור אל התקופה ההיא, האסורה. היא יוצאת למסע בין האנשים שהיו אז סביבהּ, ומנסה להבין – מה באמת קרה שם?
ספר הביכורים של העיתונאית והתחקירנית שרית סרדס־טרוטינו חושף כרוניקה מצמיתה של טראומה שקפאה בזמן. זהו סיפור על כמיהה לאהבה, על הדחף להסתיר, על הצורך לגלות – ועל האומץ לבחור ביניהם.
בדרך לבית הספר השמש מטגנת לה את המוח והקטנה תלויה לה על הידיים. ״ילדה בת שלוש כבר יכולה ללכת בעצמה. את לא צריכה לסחוב אותה כל היום. לא חבל על הגב שלך?״ מהדהדת לה בראש האמירה הקבועה של אמא שלה. אבל היא מעדיפה להתאמץ קצת ולשבור את הגב, ולא לדפוק לגדול איחור פראי בשעת האיסוף מבית הספר. ילד בכיתה א' לא אוהב שמתעכבים אחרי הצלצול האחרון של היום. מגיע לו שיאספו אותו כמו את כל הילדים, מיד בתום השיעור, ולא יניחו לו להתייבש בחצר עוד דקות ארוכות לבדו. למה, מה הוא אשם שאמא שלו מאחרת כרונית?
