גלי נולדה לשושלת נשית המשכפלת אלמנות ויתמות. בבית אחד בירושלים היא מנסה לפענח את חידת זהותה וסודות משפחתה, כשבליבה מקנן פחד עמוק מפני הישנות הגורל.
בין געגועים לאב שמעולם לא הכירה לרגעי קרבה במחיצת הנשים שמגדלות אותה – סבתה, בעלת מפעל כובעים, ואימה, המיילדת – גלי רואה את בדידותה של סבתה, הנחושה לשרוד ולשלוט ביתמותן של בתה ונכדתה, ואת אימה – נוכחת נעדרת, כנועה ובועטת, כבויה ומלאת תשוקה. כאשר נח נכנס לחייה, נרקם ביניהם קשר אהבה עמוק וסבוך.
סיפורן של גלי, אימה וסבתה חוצה דורות ונופים – מירושלים של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, דרך מרחבי קיבוץ פתוחים ועד למנזר מבודד המשמש תא וידוי אינטימי ברגעי השיא של רומן הביכורים מאת חני המאירי.
הדימוי על הכריכה: שחר קובר
הוא נרדם, עצם עיניים. אולי הוא רק עושה את עצמו, הרהרתי, חושב שכשאני לבד הסיפור שלי יוצא מאחורי האבנים הכבדות, מפתחי המערות. ואם אספר? בשקט אספר על סבתא, על אמא, גם על הזגג, וכל מה שאגיד ייכנס דרך העיניים והאף והפה והאוזניים והפנים שלו ייעשו צפופות. הגרגרת תעלה ותרד והוא יבלע את הסיפורים שלי בשלמותם. הם יבלטו תחת העור שלו ואפשר יהיה לראות את הקימורים של כולם – את כובע הקש של סבתא, את פקעת שערה של אמא, גם את אבא שלי.
