ספר הביכורים של הפסיכואנליטיקאית גולי פורת הוא רומן פסיכולוגי, שבמרכזו דמותה של שירה – צלמת שהיגרה לארצות הברית, התאהבה שם בעמית, רופא ישראלי לשעבר, והקימה משפחה קטנה ומאושרת לכאורה. חלום הבית שהקימה הולך ונסדק נוכח המרחק מהארץ, ובעקבות ההתרחקות שלה ושל עמית זה מזה. שירה מחליטה לחזור לישראל כדי לטפל באימה החולה, ובכך, למעשה, עוזבת את עמית, בתחושה שדווקא היא זו שנעזבה.
ההיסטוריה של שירה נמסרת בי' כמו ים לסירוגין, ושירה נאחזת בקרעי הזיכרונות הללו, בניסיון להבין כיצד עליה לנווט את שברי חייה. דרך המבט באימה, שמעולם לא הצליחה ללמוד את השפה העברית ולהשתמש בה, מבינה שירה שהזרות הפנימית עברה גם אליה.
הדימוי על הכריכה: בעז נוי
הדיילת בעלת הצמה הארוכה, שכמו נלקחה מהשיר המפורסם, מזכירה לשירה איך היתה אימה מתפעלת משיער ארוך ושופע, "אישה", הייתה אומרת, "כל היופי שלה בשערות".
