המספר של הזדמנות, הנובלה הרביעית של פבלו קצ׳אז׳יאן בעברית, מגלה שהוא מכושף – כמו שידע תמיד. הכישוף מונע ממנו לעשות דברים, אבל אולי בכיס שלו טמונה התשובה: פתק שקיבל מחברה "יקרה אבל לא קרובה" ובו מספרי טלפון של שלוש מכשפות. הצרה היא, כמובן, שהוא גם לא יכול לבחור.
סיפור שפותח במכשפות וממשיך לעוד יצורים פנטסטיים, תקריות משונות ואמיתות מוטלות בספק, הכתוב בערבוב בין משלבים, רמות וסגנונות, בפרוזה הייחודית של הסופר, המשורר והמוזיקאי הארגנטינאי ממוצא ארמני, שספריו ראו אור במיטב הוצאות הספרים העצמאיות בארגנטינה, ותורגמו לצרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית ועברית.
תמיד ידעתי שאני מכושף. כשרציתי לעשות דברים, הכישוף עצר אותי: ככה הוא פעל. ביום שהחלטתי להשתחרר ממנו ירד הערב ואני, ברגע עז של כישוף, יצאתי לשוטט לבד וכמה שעות אחר כך התיישבתי בבר שמוכר יין בכוסות. כששתיתי את הכוס השנייה הכישוף שלי הרפה מעט את אחיזתו. ואז עשיתי את מה שעשיתי יום־יום במשך חודש לפחות: פתחתי את הארנק ושלפתי פתק שבו היו רשומים מספרי טלפון של שלוש מכשפות. "אחת היא מכשפה של פעם, השנייה מודרנית ולשלישית יש שיטות משלה," אמרה לי לוס, חברה יקרה אבל לא קרובה, כשנתנה לי אותם.
