ספר המבוסס על סיפור אמיתי, המתרחש בשנות הארבעים של המאה העשרים באירופה הקורסת ומוכת המלחמה, ובו שלל דמויות - ילדים, הורים, נאהבים, חיילים, חברים, אחים - דמויות משנה של ההיסטוריה, היוצרות סימפוניה מרוממת נפש בתקופה חשוכה בתולדות האנושות.
רופרטו לונג, שנולד ב-1952 ברוסריו שבאורוגוואי, מלכד ואוסף בהילדה שהביטה ברכבות החולפות מוטיבים וקולות שונים ככל האפשר בקו עלילה פוליפוני: ילדה בלגית בת שמונה ושמה שרלוט בורחת מהעיר לייז' עם משפחתה אחרי שעירה נכבשה על ידי הנאצים; דודה של שרלוט נאלץ לעבוד בכפייה בגטו ולעמוד לפני בחירות מוסריות קשות מנשוא; איש צבא צרפתי ממוצא גאורגי מגיע לחופי צפון אפריקה בראש לגיון הזרים כדי להתעמת עם כוחותיו של הפילדמרשל ארווין רומל", ועוד ועוד.
גרנובל, צרפת, ספטמבר, 2005
"כן, זה הוא!" צעקתי לז'אק בהתרגשות. "אין ספק!"
לבסוף, אחרי שנים של בירורים מייגעים החלו חלקי הפאזל להסתדר.
מבוצר לצד מקרן הקולנוע העתיק של חדר העבודה שלי, ז'אק, העוזר האישי שלי, הנהן בראשו, מחויך ומופתע.
אני זוכר היטב את הרגע הזה. הייתה שעת ערב מוקדמת, קרירה וסתווית, והרוח שהגיעה מרכס שרטרז טאטאה את עמק איזר. גרנובל התכוננה לחורף ממושך. קמתי ומזגתי לנו בנדיבות שתי כוסות קוניאק. היה מוקדם מדי לחגוג. אבל למרות הכול חשבתי שמגיע לנו הפרס הזה אחרי עשור של עמל וחוסר שינה.
בשעה ששתינו באיטיות צפינו שוב בסרט הישן.
* * *
הסרט התרחש במונטווידאו, בנמל ערפילי, במקום שבו ריו דה לה פלאטה נשפך לדרום אוקיינוס האטלנטי, וצולם באביב הדרומי ב־1964. ואם לדייק: ב־8 באוקטובר.
גנרל שארל דה גול, עם קומתו המרשימה, עשה את דרכו בשדרה הראשית של העיר לקול תשואות ההמון — מאות אלפי בני אדם נכחו שם, דיווחו העיתונאים.
