מלכיור הכיור

בשנת 1849, ברוסיה הצארית, ראה אור קובץ סיפורים של מתרגם אלמוני מן השפה הגרמנית. בפתח הקובץ עמד סיפור על ילד מוזנח (Der Struwwelpeter), שלא אהב להתרחץ, להסתפר, לצחצח שיניים או להחליף גרבים. היתה זו יצירה בחרוזים שאותה חיבר ארבע שנים קודם לכן פסיכיאטר גרמני, דוקטור היינריך הופמן, לבנו הקטן כמתנה לחג המולד. ברוסיה זכתה היצירה לפופולריות רבה, וראתה אור במהדורות רבות. בעברית היצירה מוכרת בשם שנושא גיבורה הראשי, הלא הוא יפתח המלוכלך.

בשנת 1921 הציע הסופר הסובייטי הגדול קורני צ'וקובסקי (שם העט של ניקולאי קורניצ'וקוב) סוג של המשך למעלליו של הילד המוזנח; אולם בניגוד להופמן, צ'וקובסקי בחר להציב במרכז העלילה דוקא סמכות אסתטית הקוראת לילד לשפר את אורחותיו ומציעה לו את עזרתה. וכך מופיעה בתרבות הרוסית דמות איקונית של מנהיג הכיורים ואביזרי הנקיון למיניהם, בספר הנושא את שמו. 

ה"מוידודיר", או כפי שהוא נקרא כאן מלכיור הכיור, והשמש הגנובה (סיפור נוסף, משנת 1923), שניהם של צ'וקובסקי, הם חיבורים איקוניים בספרות הרוסית ובתרבות הרוסית, והם מצטרפים לתרגומים שראו אור בהוצאת קדימה, בתרגומה של אלה סוד ובליווי איוריו הנפלאים של יבגני אנטוננקוב.

עוד מספרי קורני צ'וקובסקי במגדלור

ספרי יפתח המלוכלך במגדלור