רומן-דהרמה, הפורש את עיקרי החשיבה ואת דרך החיים הבודהיסטית, כשהוא ארוג בסיפור חייהם הבלתי שגרתי של זוג מורים ישראלים החיים כנזירים ללא גלימה, מודטים ומלמדים בוויהארה קטנה בלונדון.
הדרך הבודהיסטית נלמדת שם בקפידה אך לא כדוקטרינה אלא כפואטיקה, כְּשִירה בשני קולות שונים באופיָם, המשתלבים בהרמוניה מפתיעה. את דרכי הוראתם מציגים שני תלמידים: דרך קשריהם עם המורים הם מתארים תמונות חיים של אחורי הקלעים בעבר ובהווה, ביקורת ורשמים ממפגש עם מורים שונים, התעמתויות, שאלות ותובנות במפגשים בין-אישיים, יחסים בין מורה ותלמיד, מהותה של השראה, וחשיבותן של אמנות ושירה בחיי היום יום.
בספר, הנפתח במוות ומסתיים בו, מתגלה עולם הגות המצביע על אשלייתיות ההפרדה בין נשגב וטריוויאלי, בין הרוחני והארצי, בין היחסי והמוחלט, ועל ריקותם של הדברים ממהות מוצקה. בין פרק לפרק ובתוך הפרקים עצמם שזורים הוראה של תרגול מדיטציה, שיעורים מתורגמים מן הקנון הבודהיסטי הקדום, שירים וקטעי יומן – מסמך עיוני ואינטימי כאחד, פרי עטם של מורי הדהרמה, חוקרת האיור תור גונן והפסיכולוג הקליני איתמר בשן, שפתחו ב-2001 את בית בהאוונא בתל אביב.
