שלוש דמויות משונות-משהו, המאמינות בשלהי קיץ 2011 שסוף העולם מתקרב, יוצאות להרפתקה פרועה שבה מתברר ששום דבר לעולם לא הולך כמתוכנן, אפילו לא סוף העולם – יצירה משעשעת נוספת פרי מוחו הקודח של יונס יונסון, מחבר רבי המכר הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם, האנאלפביתית שידעה לספור, הרוצח שחלם על מקום בגן עדן ונקמה מתוקה בע"מ.
פֶּטרה, אסטרופיזיקאית מרירה ובודדה, מחשבת את התאריך המדויק שבו יגיע סוף העולם, אחרי שהאטמוספרה תקרוס. הגורל מתערב ומביא לפתחה זוג בני לוויה בלתי סבירים: יוהן, אשף קולינרי לא חכם במיוחד שאחיו מכר את דירתם היקרה בשטוקהולם והשאיר אותו לבדו בקרוון, ואגנס, אלמנה בת 75 שעשתה מיליונים בעודה מתחזה למשפיענית רשת צעירה. השלושה, המשוכנעים באבדון הממשמש ובא, יוצאים לדרך בקרוון של יוהן, שייקח אותם מבתיהם בשוודיה דרך אירופה לרומא, כדי לבוא חשבון עם אחיו הדיפלומט המושחת של יוהן.
יוהן היה ילד טוב. תמיד נכון לסייע. ובאותה מידה — טיפש.
הוא לא הבין הרבה מאוד דברים. למשל, שאחיו הגדול הוא בכלל לא האח הגדול הכי טוב בעולם.
לא יותר משנתיים הפרידו בין השניים, אבל יוהן העריץ את פרדריק כפי שבן עשוי להעריץ את אביו. אב שמעולם לא היה להם. כלומר, היה להם אב. שנעלם טרם לידתו של יוהן וצץ בהזדמנויות נדירות לאורך השנים. הפעם האחרונה הייתה בלוויה של אימם. בהתכנסות המסורתית שלאחר טקס האשכבה הוא העניק לבניו דירת שנים־עשר וחצי חדרים באחת הכתובות היוקרתיות ביותר בשטוקהולם, אמר לפרדריק שהוא גאה בו, וליוהן שאולי יום אחד הכול יסתדר. ואז הסתלק כלעומת שבא.
