גיליון יוני 2020 של מאזניים - דו-ירחון לספרות ובו מדור מיוחד כתיבה בימי קורונה - מיני אנתולוגיה של סיפורים ושירים לימי מגפה. עוד בגיליון: סיפורי ביכורים וסיפור גרפי, מסות, מאמרי פרשנות, תרגומים ושירים בפרסום ראשון.
משתתפים: אשכול נבו, יהודית רותם, דרור בורשטיין, אילה בן פורת, שירלי סלע לבבי (על השמלה של לאה איני), שחר-מריו מרדכי, שירה סתיו, ריקי כהן, ארנה קזין, אגי משעול, הדס גלעד, גיא פינקלשטיין, יונתן שגיב, שרון קנטור, אורית נוימאיר פוטשניק, ריטה קוגן, מורן לוי מוזס, דפנה שן, אורה אחימאיר, עינת פיידר, אורי פרסטר, חגית מנדרובסקי, חגי לביא, אביגיל קנטורוביץ׳, צחי פרבר, תהילה-סולטנה שפר, עופרה עופר, נועם נגרי, יעל צבעוני, אביחי קמחי, רחלי אברהם איתן (על נער האופניים של אלי עמיר), נעמה צאל ז"ל, עידן אלמוג, מיכאל רייך, חגית בת אליעזר.
על כריכת הגיליון, עבודות קולאז' של האמנית והמעצבת הגרפית עדה רוטנברג, לצד שירים של חזי לסקלי ושל מאיר ויזלטיר.
בעודי מתלבטת אם יש טעם להקדיש מדור לכתיבה בימי קורונה, התחילו להגיע לידיי חומרים שמוססו את ההנחה שהנחתי בפתח הגיליון הקודם, כשהמגפה רק פרצה ("כשההווה הוא דיסטופיה, עדיף לחכות לפרספקטיבה"). מסתבר שלא תמיד צריך לתת לדברים להתקרר או להתרחק, ויש גם קפסולות של פרץ רגשי שלא זקוקות לפרספקטיבה.
(מתוך דבר העורכת, מיכל חרותי)
