מאה שנים לאחר הר הקסמים, אולגה טוקרצ'וק מבקרת במחוזותיו של תומאס מאן, מניחה גם היא את הגיבור שלה בבית מרפא, ומספרת סיפור משלה שעומד בפני עצמו.
הקריאה בספר מעוררת לא מעט שאלות על מהות החיים והקיום, הרהיטות בקולה הייחודי מקנה לה מקום של כבוד כקלאסיקה מודרנית
נשף האמפוזות, הרומן הראשון שכתבה טוקרצ'וק לאחר הזכייה בפרס נובל לספרות, הוא ספרה הרביעי המתורגם לעברית. קדמו לו ספרי יעקב, על עצמות המתים ונדודים. ארבעתם תורגמו על ידי מרים בורנשטיין, המיטיבה להעביר לקהל הישראלי את קסמה של טוקרצ'וק, שקנתה לה מעריצים רבים ברחבי העולם.
