ממתק מרחיב דעת נוסף בספר ה-16 בסדרת זמן לפילוסופיה באדיבות הוצאת נהר ספרים וה-14 בתרגום מיוונית של אברהם ארואטי.
בלעדי דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם.
לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השישי ביצירה: הציניקנים (או הקיניקנים, על פי ההגייה הקלסית). במרכזו דמותו המאלפת של דיוגנס איש סִינוֹפֵּה, הפילוסוף הקיני המובהק, שחולל מהפכה של ממש ביחסו לאדם ולחברה. עוד נסקרים בספר: קודמו, אנטיסתנס, אביהם של הקיניקנים, וממשיכיו, בהם קראטס איש תבאי והפילוסופית היפּרכיה.
משנשאל איזה יתרון השיג מהפילוסופיה, השיב: "היכולת לחיות עם עצמי" [אנטיסתנס]
המידה הטובה צומחת ממעשים ואינה דורשת לא דיונים ארכניים ולא לימודים [אנטיסתנס]
לאלה שאמרו: "ישיש אתה, נוח בשארית זמנך!" "מדוע?" השיב, "לו רצתי מרוֹץ ארוך, כלום לקראת סיומו היה עלי להאט במקום להתאמץ יותר?" [דיוגנס]
שאלו פלוני איזוהי השעה שבה צריך לסעוד סעודת צהריים: "אם עשיר הנך," השיב לו, "אימתי שתרצה; אך אם עני – אימתי שתוכל." [דיוגנס]
הוא הדליק פנס לאור יום ואמר: "אני מחפש אדם" [דיוגנס]
אלכסנדר [מוקדון] שאלו, אם הוא חפץ שמולדתו תשוקם; השיב לו: "ומדוע יש צורך בזאת? הן אולי אלכסנדר אחר יחריבֶהָ שוב" [קראטס]
