שבת שבעה באוקטובר

"ברגע שיצאתי מהדלת נחת עליי מין שקט כזה. ידעתי: אני חוזר לכאן בריא ושלם. אמרתי לעצמי: לא משנה מה יקרה, אליי הביתה הם לא יגיעו."

"פעלתי מתוך חשבון פשוט, למי הכי פחות יכאב. זה היה משפט שלמה כזה. עשיתי 'סדר מוות'. זה נשמע נורא, אבל סידרתי אותנו אחד אחרי השני בממ"ד הקטן במחשבה — מי ייהרג קודם."

"פתאום רכב מקבל טיל אר־פי־ג'י ישר לתוכו. הרכב עף באוויר, מתפוצץ, עם האנשים בפנים והכל. באותו רגע אני מכבה את האוטו, תופס את נועה, מושך אותה ביד, מוציא אותה, מסתכל על השעה, מאד מוקדם, שבע וקצת, מחפש את השמש ורואה שהיא יחסית נמוכה, שלא עלתה יותר מדי, מבין ששם זה מזרח, עזה זה במערב. מתחיל לרוץ לכיוון השמש."