בבית של מאשה יש חדר מיוחד מלא בספרים, בדפים ובפתקים ואפשר למצוא בו גם בדים וחוטים צבעוניים. יעלי קוראת לו חדר הפלאות של סבתא מאשה. יום אחד, כשיעלי ישבה עם סבתא מאשה בחדר הפלאות, משב רוח חדר מבעד לחלון ופיזר לכל עֵבֶר את הפתקים שעל שולחן העבודה. יעלי מיהרה לאסוף את הפתקים וניסתה לקרוא אותם. המילים בהם היו כתובות בשפה סודית, שפת סתרים. מהי השפה הסודית של סבתא מאשה? מדוע יש לסבתא של יעלי שפת סתרים?
התשובות בספרה המקסים של הסופרת איריס ארגמן, מחברת ספרים אהובים רבים, אשר נכתב בהשראת דמותה של המשוררת מאשה שטוקר פאיוק (1988-1913), שחיתה בישראל משנות השבעים של המאה העשרים ועד למותה וכתבה ביידיש.
פאיוק היתה משוררת פורה מאוד, כתבה שירים וסיפורים על המדינה, חגים ומועדים, עונות השנה וכל זאת בשפה עשירה, מגוונת ומלאת רבדים ומשמעויות. פאיוק אף כתבה על השואה ומלחמת העולם השנייה וזאת חרף העובדה שלא היתה ניצולה ולא חיתה באירופה הכבושה. כתיבתה אודות השואה נעשתה ללא מורא ובגובה העיניים, והיא לא חששה לספר את המאורעות ולהביאם לילדים בארץ ישראל. סיפוריה ושיריה תורגמו לעברית על ידי מיטב המתרגמים (אוריאל אופק, אפרים תלמי) אך נשכחו, ועכשיו היא זוכה לעדנה, בסיפור שנכתב בהשראתה, גם אם דמותה היא פרי דמיונה של המחברת. הספר הוא פרי יוזמה של המרכז להנחלת שפת היידיש ותרבותה ומכללת לוינסקי לחינוך.
