הפסגה

לוטה שלוס, שחקנית יהודייה שפוטרה מתיאטרון פרובינציאלי, מגיעה עם בתה ל"מרכז רוחני", הנמצא בראש ״פסגה נהדרת״, שהוא לאמיתו של דבר מקום מקלט ליהודים שההיסטוריה דחקה אותם לשוליה.

כותב יגאל שוורץ:
"הפסגה, כמו נובלות בתי המרפא המופתיות הקודמות של אהרן אפלפלד, ממשיכה מסורת מרכז־אירופית מפוארת (זו של הר הקסמים של תומאס מאן ונוכח הים של דוד פוגל, למשל). ואולם היא מהפכת אותה מבפנים וצובעת אותה בצבעי החלום והסיוט המייחדים את סגנונו של אהרן אפלפלד, מהסופרים הגדולים והחשובים של המאה העשרים.

הפסגה, ספר שאהרן אפלפלד סמך את ידיו על כתב היד שלו אך לא הספיק לראותו רואה אור, הוא הזדמנות חגיגית למפגש נוסף עם יצירתו של הסופר הדגול, המציף את העלילות הסמויות והדרמטיות של ההיסטוריה המודרנית ובוחן אותן בעיניים לטושות ובלשון מאופקת וממתנת, מוזיקלית להפליא, חרישית ומהפנטת.