מה עוד יכולנו לבקש בפתחה של שנה אזרחית חדשה? אגדה קסומה שכתבה לפני שישה עשורים וירג'יניה וולף, על ארץ פלאית שמתעוררת לחיים כשאנו ישנים. הלוואי שכולנו נתעורר.
גברת לוגטון תופרת וילון יפהפה לגברת פישתני. אבל מה קורה כשעל גברת לוגטון נופלת תרדמה והיא נוחרת חמש נחירות? התשובה בהווילון של גברת לוגטון, המוגש עכשיו לדור הצעיר בעברית בתרגום יהודה ויזן ובליווי איורים של טליה דריגס שגם עיצבה את הספר.
גְּבֶרֶת לוּגְטוֹן נִמְנְמָה. הִיא נָחֲרָה נְחִירָה רָמָה. רֹאשָׁהּ נִשְׁמַט. מִשְׁקָפֶיהָ נִמְחֲצוּ עַל מִצְחָהּ. וְכָךְ הִיא יָשְׁבָה לָהּ שָׁם, עַל יַד הָאָח, כְּשֶׁאֶצְבָּעָהּ זְקוּפָה וְעָלֶיהָ אֶצְבָּעוֹן; וּמִן הַמַּחַט שֶׁלָּהּ הִשְׁתַּלְשֵׁל לוֹ בְּדַל כֻּתְנָה. הִיא נָחֲרָה וְנָחֲרָה, וְעַל בִּרְכֶּיהָ, מְכַסָּה אֶת סִינָרָהּ, הָיְתָה מֻנַּחַת פִּסָּה גְּדוֹלָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ כָּחֹל וּמְעֻטָּר.
