בספר שלפנינו שתי מסות של הסופר, המשורר והפילוסוף האמריקאי הנרי דוד תורו.
וולדן חיים ביער, בתרגום ראובן אבינעם: תורו התבודד במשך שנתיים ביער שעל חופו של אגם וולדן שבמסצ'וסטס, וחי בלא תלות בבני אדם כלשהם לצורכי קיומו. היה זה ניסיון של אדם לחיות מעמל כפיו בלבד. לפי הפרק הראשון בספר, "חיים של צמצום" ולפי מבואו של שמעון הלקין, שתי מטרות עמדו לפני תורו בכתיבת הספר: למסור דו"ח עובדתי על פרקי חייו היומיומיים במשך תקופת זמן זו ודו"ח עובדתי על הישגיו השכליים-המוסריים באותו פרק זמן.
המסה מרי אזרחי בתרגום חנוך קלעי: בפתח מסתו מצטט תורו את הסיסמה "הטובה בממשלות היא הממעטת למשול". במסה הוא מציין שההתקדמות ממונרכיה אבסולוטית אל מונרכיה מוגבלת וממנה אל הדמוקרטיה היא התקדמות לקראת יחס של כבוד אמיתי אל היחיד. אך הוא שואל אם דמוקרטיה כמו זו שאנו מכירים היא תקנתו האחרונה האפשרית של הממשל.
