אני כאן!

חוה ניסימוב

המשוררת והסופרת עטורת הפרסים חוה ניסימוב מציגה שוב בסגנונה הייחודי - ישיר אך פיוטי - את עולמם הפנימי של ילדים, והפעם הרפתקאות בחיפה ובכרמל, המלוות באיוריה של מריאנה רסקין.

אלה מעבירה את ילדותה בחיפה שלאחר קום המדינה. היא חיה עם דודתה הקשוחה ועם דודה החביב, ומתגעגעת לאביה שמת במלחמה ולאמה שטרם חזרה ממנה. דמיונה העשיר והדמויות האהובות עליה מהספרים מספקים לה נחמה מתחושת הזרות שהיא חווה מול חבורת הילדים בבית הספר. רק כשהיא משוטטת ברחבי העיר על הסקטים, היא מרגישה שייכת.

הכול משתנה כאשר חברות מפתיעה נרקמת בינה לבין אילנה - צברית פרועה ומשוחררת, שחושפת בפניה את הר הכרמל. ההר הקסום טומן בחובו משחקים, סודות, גילויים מסעירים, וגם איש מסתורי שעתיד להשפיע על חייהן של שתי הילדות ההרפתקניות.

ספריה הקודמים של ניסימוב: קלידוסקופ שזיכה אותה בפרס דףדף ובעיטור הפנקס וספרה הסוד של פלוריאן שזכה בפרס שרת התרבות על שם דבורה עומר, נבחר למצעד הספרים ותורגם לפולנית.

78 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך אני כאן!

בפעם הראשונה שראיתי את אילנה מחבקת עץ גדול, חשבתי שהיא ילדה קצת מוזרה. למה לחבק עץ מחוספס כזה, ועוד לחייך?

כששאלתי אותה למה היא עושה את זה, השיבה, "למה לא? כדאי לך לנסות."

אילנה ידעה שאמא שלי נמצאת מעֵבר לים ולא בטוח שבכלל תחזור. לה יש אבא ואמא, ואפילו אחות גדולה ואח קטן. לא הבנתי למה היא צריכה לחבק עצים כשיש לה משפחה לחבק. היא חיבקה את הגזע העבה די הרבה זמן, ואחר כך התחילה לרקוד סביבו, לשיר ולצחוק. אבל היה משהו מפתיע בצחוק שלה; הוא נשמע לי קצת עצוב. מוזר, תמיד חשבתי שילדים שיש להם משפחה הם הילדים הכי שמחים בעולם.

כשרק הכרנו היא נראתה לי ילדה מצחיקה שלובשת מכנסיים קצרים עם גומי, ילדה עם שיער חום מתולתל ומבולגן. לי היו בהתחלה רק שמלות שהדודה הָלינה קנתה לי, אפילו שביקשתי מכנסיים כמו לכל הילדות. "מה זה, אֵלָה, את פרחחית?" הדודה כעסה. אבל כל כך התעקשתי, שבסוף היא הסכימה.