מצטערת שאני לא מצטערת

קרולין מקלר

ווילה אוהבת שדברים מתנהלים בדרך מסוימת. הגרביים שלה צריכים להיות רכים ואסור שבחולצות יהיו פתקיות מעצבנות. היא מתה על פריכות של נאצ'וס אבל נגעלת מהמרקם של גזר. ודברים דביקים? זה הכי גרוע.

ווילה מתמודדת עם כל הדברים האלה, וגם עם העובדה שאמא שלה גרה עכשיו עם בן זוג חדש במרחק שעתיים נסיעה, ושהחברה הכי טובה שלה, רובי, לא תמיד מצליחה לקרוא את המחשבות שלה (לפעמים היא כמעט מצליחה). אבל ישנם דברים שלווילה קשה יותר להתמודד איתם, כמו הבשורה של אביה שהוא נמצא במערכת יחסים עם אמא של רובי. לא מוצא חן בעיניה לוותר על החדר שלה אם הם יתחתנו, ולא מוצא חן בעיניה שפתאום, החברה הכי טובה שלה הופכת לאחותה.

האם ווילה תיתן לבלגן החדש הזה להרוס את חייה? האם היא תשב בשקט ותשלים עם גורלה? כנראה שלא, כי כמו שווילה אומרת: מצטערת שאני לא מצטערת.

78 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור ספרים — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליחות לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

30 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים ובתשלומים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. בדקו מראש, במיוחד למשלוח לארה"ב, לאור השינוי במדיניות המכסים במדינה

מתוך מצטערת שאני לא מצטערת

"בא לָך לעשות הרגע הכי טוב־הכי גרוע?" רוּבּי שואלת כשאנחנו פונות ימינה בברודוויי. היא סימסה לאמא שלה שיצאנו מבית הספר ושנגיע תוך עשר דקות לאַיי סקְרים. "כן," אני אומרת ומחייכת אל שני כלבי טרייר שחולפים על פנינו — אבני החן על הקולרים שלהם מנצנצות באור השמש. פעם אמרתי לרובי שכל ערב אמא ואני מספרות בטלפון על הרגע הכי טוב־הכי גרוע שלנו, ועכשיו גם היא אוהבת את זה. "אני אתחיל," אני אומרת. "הרגע הכי טוב שלי הוא לגמרי עכשיו." הטלפון של רובי מצפצף בכיס שלה והיא מוציאה אותו למבט חטוף. אני מציצה לתוך כף היד שלה. אמא שלה כתבה בסדר! והוסיפה המון לבבות. רובי רק בת עשר וכבר יש לה טלפון, ואני בת אחת־עשרה ועדיין אין לי. אבא אומר שאקבל טלפון בסתיו, בתחילת כיתה ו'. "תהיי מדויקת יותר לגבי מה זה עכשיו, ווִילָה," רובי אומרת וצובטת את האף כדי להישמע מצוננת. היא מחקה את המחנכת שלנו, גברת לֵייסי, שסובלת מאלרגיות עונתיות. גברת לייסי התעטשה והשתעלה כל הבוקר והטיפה לנו נגד הכללות בנוסח לא יודע ובסדר.