תרגום המהדורה השלישית של הספר הנשים שידעו יותר מדי - היצ'קוק ותאוריה פמיניסטית, שבו חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ'קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה.
באמצעות שבעת הסרטים המנותחים בספר - סחיטה, רצח!, רבקה, נודעת, חלון אחורי, ורטיגו ופרנזי - מבססת המחברת את טענתה בדבר השניות כלפי נשים ביצירתו המורכבת של היצ'קוק, היכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות. לטענתה, סיפוריהן של הנשים חותרים לעיתים תחת השליטה והסמכות של "אמן המתח הקולנועי". למרות האלימות הניכרת שהגברים מפגינים כלפי הנשים בסרטים, הן מוסיפות להתנגד להיטמעות בפטריארכייה, והבמאי - במודע או לא - מזדהה עם התנגדות זו.
למהדורה שלישית זו צורף גם ריאיון עם המחברת, פרופסור אמריטה לאנגלית באוניברסיטת דרום קליפורניה, ובו היא עוסקת בגישות פמיניסטיות וקוויריות לניתוח סרטיו של היצ'קוק ובדיאלוג שעשוי להתקיים ביניהן.
