שירו האהוב של סופר הילדים הנפלא ע. הלל, שהפך לקלסיקה מאז שהולחן על ידי נעמי שמר – עכשיו לראשונה כספר מאויר, עם פרשנות מקורית של המאייר המוכשר כל כך, דוד פולונסקי.
כתבה על הספר המתלהבת, הלא היא עטרה אופק:
כמה נבון היה לשדך לספר את איוריו המושלמים של דוד פולונסקי, שכל-כולם אומרים תום ופליאה, ומראים איך העולם שמקיף את הילד המצויר מאיר אליו פנים ומחייך אליו בנועם ובנדיבות: העצים, הבתים, העננים, האדמה – שום דבר אינו אדיש לקיומו של הילד התם והשואל, המתמזג עם סביבתו ממש כמו המשורר שכתב את המלים, שסוד הקסם שלו טמון כנראה בילד הפנימי שהחליט להישאר כזה עד הסוף ולא להתבגר לעולם, כמו כל סופרי הילדים בנשמתם.
מָה עוֹשִׂים הָָעֵֵצִִים?
צוֹמְְחִִים.
וּמָָה הַַבָּּתִּּים עוֹשִׂים?
עוֹמְְדִִים.
